ישראל לווי נולד בעיירה ל יד דנציג ב1773. הוא קיבל חינוך יהודי פורמלי בישיבת גלוגוב, שם שימש אביו כחזן.
כבר מגיל צעיר, טייל לווי כחזן, בין השאר בקהילות במורביה, בוהמיה, סקסוניה ובוואריה. בשנת 1799 השתקע בפורת', ושם המשיך בחינוך מוסיקלי וחילוני, והצטיין בכינור, צ'לו, פסנתר, וכן התמחה בצרפתית ואיטלקית.
לווי שימש כחזן במיינץ', שטרסבורג ולונדון, לפני שהשתקע סופית בפריס בשנת 1818 כחזן הראשי בבית הכנסת הרפורמי החדש שיוסד, ''רו נוטרדאם דה נצרת'' ( Rue Notre Dame de Nazareth )
בשנת 1822, הציג בית הכנסת דה נצרת את השימוש במקהלה ובעוגב, והזמין את לווי להלחין ביצוע חדש לתפילה שיתאים לצורה חדשה זו. הלחנות אלו למקהלה ועוגב, ביחד עם שאר יצירות מוקדמות יותר, פורסמו בשנת 1862 (לאחר מותו של לווי) באוסף ''שירה דתית לתפילות עברית'' ( Chants religieux pour les prieres hebraique. )
