ישראל אלתר נולד בלבוב (היום אוקראינה) למשפחה חסידית שרבים מבניה היו רבנים. הוא למד מוסיקה בוינה עם חזנים ומורים לשירה והלחנה, ביניהם החזן יהודה לייב מילר. בגיל 20 החל לכהן כחזן בית הכנסת בריגיטנאואר בוינה. ב1925 עקר להנובר, שם נשאר כעשר שנים. אלתר הקליט מספר הקלטות ב-1926, העניק קונצרטים רבים ברחבי אירופה והיה לדמות חשובה בסצנת החזנות ביבשת. הוא ערך סיבוב הופעות חשוב בערים שונות במערב אירופה עם משה קוסביצקי (חזן ראשי בוארשה), בו כיהנו שניהם כחזנים. הופעות אלה זכו לשבחי המבקרים. ב1935 עבר אלתר ליוהנסבורג, דרום אפריקה, שם כיהן כחזן ה'יונייטד היברו קונגרגיישן' עד פרישתו ב-1960. הוא היגר לארצות הברית בשנת 1961, והצטרף כחבר פקולטה ב'סקול אוף סקרד מיוזיק' ב'היברו יוניון קולג'', שם לימד תלמידים רבים וזכה להערכה רבה.
בעקבות עבודת ההוראה שלו, החליט אלתר להלחין עבודות חזנות למען הדורות הבאים. בין השנים 1961 ל1971 הוא רשם ופרסם את התפילות המלאות לשבת, הימים הנוראים, חגים וסליחות. על פי אליהו שלייפר, בעוד מטרתו העיקרית ביצירות אלה הייתה חינוכית, הן טומנות בחובן דרך מיוחדת במגשרת בין נוסח ואמנות. אליבא ד'שלייפר ומלובני, קולו הטבעי של אלתר היה בריטון, אך הוא שר במנעד של טנור. יש הטוענים כי זו הסיבה לפרישתו המוקדמת מחזנות. הוא שלט הן בסגנון החזנות המזרח אירופי והן במערבי, וכן שילב ביצירותיו בין סגנונות תפילת הרגש ותפילת הסדר (סגנון אינטלקטואלי יותר). אלתר מוכר בזכות התייחסותו המדוקדקת לטקסטים שהלחין, בשימושו בטכניקות כמו 'ציור מילים' ובמוטיבים מלודיים כהפניות בין טקסטואליות (כאשר מלודיה במילה מסויימת לקוחה מתפילה אחרת ובכך 'מפנה' אליה). בניגוד לחזנים חשובים אחרים בתקופתו, כמו קווארטין ורוזנבלט, אלתר הקליט רק הקלטות ספורות: ההקלטות מ-1926, הקלטות אבודות מ-1946 לקול פלשתינה והקלטות פרטיות.
מקורות
Israel Alter (1901-1979) 'The Lion in the Pack' ; Joseph Malovany, Music of Israel Alter ; Eliyahu Schleifer, Cantor Israel Alter; ; Israel.
