נולד בסניקה, הונגריה. היה החזן והמעבד המוסיקלי של בית הכנסת הטורקי-ישראלי בוינה. ייסד והיה העורך הראשון (1881-1898) של כתב העת 'עיתון החזנות האוסטרו-הונגרי' (Oesterreichisch-Ungarische Kantoren-Zeitung). הוא פרסם, ביחד עם איזידור לוויט, אוסף עיבודים למנגינות ליטורגיות טורקו-ספרדיות למען הקהילה הספרדית בוינה (שיר הכבוד, 1889).
ביוגרפיה של יעקב באואר ביידיש ניתן למצוא בספרו של אליאס זאלודובסקי, 'קולטור-טרעגער פון דער אידישער ליטורגיע: היסטאריש-ביאגראפישער איבערבליק איבער חזנות, חזנים און דיריזשארן', עמ' 196.
