יליד מנאכה, גדל בצנעא ברוב שנות נעוריו. נמלט מתימן בגיל 17 (שנת תר'פ) ובמשך שבע שנים נדד במדינות כמו ג'יבוטי, אתיופיה ומצרים. בשהותו במצרים התמקצע כחזן בבית-הכנסת 'חנן' בקהיר, והתמחה בחזנות בנוסח ספרד. בישראל השתכן עדאקי בשנת 1927 וחזר לפעילות במסורת שמנה בא - המסורת התימנית. הסתמן כפעיל מאוד בהפצת המסורת המוסיקלית של יהודית תימן, עדת משפחתו. בתקופת מגוריו בירושלים היה פעיל במסגרת 'הסתדרות בני שלום' של הנוער התימני ע'ש ר' שלום שבזי. גם בתקופת מגוריו בתל-אביב, משנת 1929, יסד מקהלות דומות - במוסד 'עזרת אחים', בביה'ס קלישר (שרוב תלמידיו היו ממשפחות יוצאי תימן), בבית ברנר ובבית התרבות בשכונת התקוה. עדאקי היה פעיל רבות בשידורי תחנת 'קול ירושלים' המנדטורית, גם לאחר שהפכה לימים ל'קול ישראל', בקריאה בפרשת השבוע ובהקלטת שירי מסורת עם להקתו. (המידע מבוסס על האתר 'פיוט')
* מומלץ לעיין בביוגרפיה באנגלית הנרחבת הרבה יותר ומסתמכת על ריאיונות מוקלטים עם יחיאל עדאקי, וכן ריאיון עם בנו זמיר נברון.