רבי חיים לוק נולד בשנת 1942 בקזבלנקה, מרוקו, למשפחה שמוצאה ממוגדור (אסואירה). בהיותו בן ארבע שנים, התייתם מאביו, ואמו עבדה במשק בית לפרנסת המשפחה. לוק החל את לימודיו בבית הספר "אם הבנים" שבקזבלנקה. מוסד זה שילב לימודי קודש לצד השכלה כללית ולימודי השפה הצרפתית. במסגרת תוכנית הלימודים נלמדו גמרא, פיוטים, קריאה בתהילים לפי הניגון המסורתי, וכן לימודי דקדוק ברמה גבוהה. בית הספר, שהיה מרכזי בעיצוב זהותו החינוכית, כלל גם בית כנסת שנשא את אותו השם, ובו פעלה מקהלה גדולה, שההשתתפות בה הייתה חובה כחלק מתוכנית הלימודים. לוק הצטרף למקהלה זו, ובאמצעותה נחשף לעולם הפיוטים. ר' יצחק קדושים, מנצח מקהלת בית הספר באותה תקופה, היה אחד מהמורים המרכזיים שעיצבו את דרכו המוזיקלית של לוק.
בגיל 10, הכיר לוק את ר' דוד בוזגלו, אשר הגיע לקזבלנקה. בוזגלו, מגדולי פייטני יהדות מרוקו במאה ה-20, הפך לרבו ולוק היה מתלווה אליו במשך כשלוש שנים. בשל עיוורונו של בוזגלו, לוק נהג לקרוא בפניו מספרי פילוסופיה יהודית, כגון "מורה נבוכים" ו"עקידת יצחק". לוק ראה בבוזגלו מורה דרך משמעותי ושאף להמשיך את דרכו ואת שירתו בעולם הפיוט המרוקאי. עם העלייה של שניהם לישראל בשנות ה-60, המשיך לוק להתלוות לבוזגלו גם בארץ.
בגיל 13 נשלח לוק ללימודים בישיבת "תורת אמת" בלונדון (שניידר'ס ישיבה), שם נחשף לחזנות האשכנזית ואף למד את השפה היידיש. לאחר ארבע שנים חזר למרוקו והמשיך את לימודיו בישיבת "עץ החיים" בטנג'יר. בתקופה זו, שימש כחזן בימים הנוראים בקהילה האשכנזית בטנג'יר, שם גם קיבל את שכרו הראשון. לאחר שנה בישיבת "עץ החיים", נשלח לוק להקים בית ספר יהודי בעיר ואזן, בהנחייתו של הרב אהרון מונסונגו, שהיה אז מנהל רשת בתי הספר "אוצר התורה" במרוקו ולימים הרב הראשי של מרוקו.
בשנת 1964, עם הולדת בנו הבכור, עלה לישראל והתיישב בבית שמש. הוא למד בסמינר דוד ילין והוסמך להוראה, ובמקביל ללימודיו החל לעבוד כמורה. כעבור כשנתיים קיבל את ניהול בית הספר של רשת החינוך העצמאי ושימש כמנהלו במשך 22 שנים. במקביל לעבודתו החינוכית, הוא עסק בצורכי ציבור ושימש כסגן ראש המועצה המקומית בבית שמש.
הקריירה המוזיקלית של לוק, שהחלה במרוקו, התפתחה והעמיקה בעיקר בישראל. לצד עיסוקו החינוכי, הוא פיתח קריירה מוזיקלית ענפה שהתמקדה בשימור ובהפצת מסורת פיוטי יהדות מרוקו. לאחר עלייתו של רבי דוד בוזגלו בשנת 1965, המשיך לוק ללוותו בהופעותיו בארץ והפך ליד ימינו. התקליט הראשון שלוק הוציא, בשנות ה-70, הוקדש לזכרו של בוזגלו. לוק הקליט עשרות אלבומים לאורך השנים, המוקדשים למסורת פיוטי יהדות מרוקו. בין יצירותיו ניתן למצוא את מוזיקת ה"אלא" (מוזיקה אנדלוסית) ואת שירי "שיר ידידות" (מסורת שירת הבקשות). כמו כן, הוא הקליט את פרשיות התורה וההפטרות בנוסח מרוקאי.
בשנת 1987 הוזמן לוק לשמש כחזן וכרב בקהילת "אם הבנים" בלוס אנג'לס, קהילה ספרדית המתפללת בנוסח מרוקו. בשנת 2003 שב לישראל, שם המשיך בהפצת מורשת הפיוט בקרב קהלים רחבים. לוק לקח חלק במיזמים תרבותיים כמו "קהילות שרות", "ידידי השכחת", ו"פסטיבל הפיוט", ואף שיתף פעולה עם אמנים בולטים במוזיקה הישראלית. בשנת 2011 זכה בפרס שרת התרבות למוזיקה, כהוקרה על תרומתו ארוכת השנים לתחום הפיוטים.
הביוגרפיה מבוססת בעיקר על הריאיון עם ר' חיים לוק, שערך עמו פרופ' אדוין סרוסי באפריל, 1999. הריאיון המלא נגיש באופן דיגיטלי באתר הספריה הלאומית של ישראל כאן: https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL990034835360205171/NLI.
נוסף לריאיון, נעשה שימוש גם במאמר הבא: הראל, יאיר. "הרב חיים לוק- קוים לדמותו של חזן ופייטן", אתר הפיוט והתפילה. נדלה ב-23 בספטמבר, 2024. https://www.nli.org.il/he/readercardqr.
(*קרדיט לתמונה: אילה לוק. CC BY-SA 4.0 <https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0>, via Wikimedia Commons )
