הירש גליק

משורר ופרטיזן בגטו וילנה, מחבר הפזמון הידוע 'Zog nit keynmol az du geyst dem letstn veg'' (לעולם אל תאמר שהינך הולך בדרך האחרונה)

הירש גליק נולד בשנת 1920 למשפחה ממעמד הפועלים בוילנא. גליק החל בכתיבת שירה בגיל 13, והיה מעורב בשנות התבגרותו בחוגים ספרותיים כדוגמת Yung Vilna (צעירי וילנה) והשלוחה Yungvald (צעירי היער)

בראשון לספטמבר 1941, נשלח לראשון מבין שני הגטאות שהוקמו בוילנה. אחד מהכוחות הפוליטיים המשמעותיים בגטו וילנא היה המחתרת Fareynigte Partizaner Organizatsye - FPO , שגליק היה בין חבריה. הFPO הוקם בשנת 1942 במטרה לארגן התנגדות חמושה ביערות הסובבים את וילנה. חברי FPO היו, בנוסף לכל, מעורבים עמוק בחיי התרבות של גטו וילנא. כותבים פרטיזנים רבים, כדוגמת גליק, ראו כתיבת שירים כדרך אפקטיבית בקידום אמונותיהם, מתן אומץ לתנועת ההתנגדות, ויצירת רגשות חזקים בקהילה.

מבין שירים רבים אחרים, המהללים את אומץ הפרטיזנים, גליק כתב את השיר המפורסם ‘Zog nit keynol as du geyst dem letstn veg’ - לעולם אל תאמר שאתה הולך בדרך האחרונה - שהפך להמנון הרשמי של הFPO זמן קצר לאחר שנכתב ב1943.

ישנם שני אירועים חשובים שייתכן והשפיעו על כתיבת שיר זה: ראשון, הקרב בין חבורת פרטיזנים יהודים וחיילי הSS ביערות ליד וילנא ב1943, והשני החדשות על מרד גטו ורשה. השיר בוסס על מנגינה סובייטית של המלחין דימטרי פוקראס (Dimitri Pokrass) . הפופולריות של השיר התרחבה הרבה מעבר לגבולות גטו וילנא - שירו של גליק מצא את דרכו אל מחנות הריכוז לאורך אירופה הכבושה בידי הנאצים.

אנו יודעים מעדויות ניצולי שואה ש'זאג ניט קיין מאל' אף תורגם למספר שפות אירופאיות.

שיר פופולרי נוסף של גליק היה ‘Shtil, di nakht iz oysgeshternt’ (שקט, הלילה מלא כוכבים), אשר מספר את סיפור ההסחה המוצלחת שבוימה בידי הפרטיזנים ויטקה קמפנר ואיציק מטסקביץ' בשנת 1942

בספטמבר 1943, הועבר גליק לאחד ממחנות הריכוז הראשונים באסטוניה. למרות כליאתו המשיך לכתוב שירה. ב1944, כאשר הכוחות הרוסיים החלו לסגור על המחנה, הוא ברח במטרה להצטרף לפרטיזנים אך נעלם ולא נמצא עוד, ולכן הונח כי הוא מת.