ארמונד סבח נולד ב-1952 במרקש שבמרוקו, ובגיל 10 עלה עם משפחתו לישראל. אביו השתייך למשפחה מוזיקלית, והיה קרוב משפחה של הזמר והמלחין המרוקאי המפורסם, סמי אלמגריבי. אהבתו הגדולה של אביו למוזיקה התבטאה לא רק במוזיקה שנשמעה תמיד בבית, אלא גם בתקליטים הרבים שמילאו אותו ואשר נקנו בכל הזדמנות אפשרית. כך, כבר מגיל ינקות ספג ארמונד סבח מוזיקה מרוקאית מכל הסגנונות. לאחר בקשות רבות, קיבל ארמונד בגיל 6 גימברי במתנה מאביו, ולמד לנגן בו לבד. נגינתו העידה על כישוריו המוזיקליים כבר מגיל צעיר זה. מאוחר יותר קנה לו אביו אקורדיון, וגם בו למד ארמונד לנגן לבדו.
בגיל 10, כשהגיע לישראל, החל סבח לספוג את התרבות הישראלית, לשמוע זמרים ישראלים ואת שירי הזמר העברי, ובמקביל החל לזנוח את המוזיקה המרוקאית. בישראל החל ללמוד באופן מסודר, אצל מורים פרטיים, אקורדיון, גיטרה קלאסית, פסנתר וכינור. החינוך המוזיקלי שקיבל היה ישראלי וכלל בעיקר מוזיקה מערבית קלאסית. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון הימלפרב בירושלים, נרשם סבח ללימודי תואר ראשון בחוגים לסוציולוגיה וללימודי אסלם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית. כעולה ממרוקו, אשר דיבר את השפה הערבית על בוריה, לימודי ערבית ותרבות האסלם השלימו את התעניינותו בתחום זה. במקביל ללימודיו השתתף סבח בתזמורת הסטודנטים של האוניברסיטה כנגן גיטרה חשמלית. הרפרטואר שלו באותה תקופה כלל בעיקר מוזיקת פופ כמו זו של הביטלס.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, רצה סבח לרכוש מיומנויות נוספות בנגינתו בגיטרה ופנה ב-1978 ללמוד באקדמיה למוסיקה בירושלים. שם הוא למד גיטרה קלאסית במחלקה לביצוע, וסיים תואר ראשון במסגרתו למד וניגן הרבה מוזיקת פלמנקו. באחד הימים, כשעוד היה סטודנט, קנה לו אביו בהפתעה עוד. סבח התנגד לנגן בעוד מוזיקה מרוקאית שהיתה בעיניו פרימיטיבית אל מול צלילי הגיטרה החשמלית, אך לבסוף התרצה לנגן בו מידי פעם, "אך רק בחדר סגור כדי שצלילי העוד לא יביישו אותו". אביו שרצה שיתמחה בנגינה בעוד הציע לו להכיר את אחד מחבריו, נגן עוד עירקי שהיה חלק מההרכב של אברהם סלמאן בתזמורת קול ישראל בערבית. אותו נגן שמע את נגינתו של ארמונד ואמר שהוא מנגן מצוין ואינו זקוק למורה פרטי. משפט זה עודד את סבח והוא המשיך לנגן בעוד ולהתנסות בנגינה של מוזיקה מרוקאית.
בתחילת שנות ה-80 הוצע לסבח לנגן ככנר אצל הפייטן ר' חיים לוק באולם "בוסתן ספרדי" בירושלים. ניסיונו בכינור היה בעיקר במוזיקה קלאסית, אך היכרותו מבית אביו את המוזיקה האנדלוסית הספיקה כדי ללוות את ר' חיים לוק. ר' חיים לוק התלהב מנגינתו של סבח ודרבן אותו להמשיך לנגן מוזיקה מרוקאית. עידודו של ר' חיים לוק גרם לסבח להקים ב-1982 הרכב מוזיקלי של מספר נגים שכלל גם פייטנים (ביניהם שלמה אמזלג, ר' יוסף בן נון, דוד שטרית, יצחק אילוז, יהודה וחיים אבוטבול ועוד). סבח ניהל את ההרכב וניגן בכינור כמנג'ה, כשהחזון שלו היה להפיץ את המוזיקה המרוקאית במגוון אוכלוסיות ברחבי ישראל. עם ההרכב הוא הופיע בבסיסי צה"ל במסגרת ערבים מוזיקליים ששולבו בהם זמרים ממספר עדות, כאשר ההרכב של סבח ייצג את המוזיקה המרוקאית. ההרכב פעל במשך חמש שנים והופיע ביישובים שונים, בבתי ספר ובהזדמנויות נוספות אשר ברבים מהם הופיע בהתנדבות. לאחר פירוק ההרכב, התמקד סבח במשך כמה שנים בהוראת נגינה, לימד גיטרה קלאסית עם מוזיקת פלמנקו, פסנתר קלאסי ומזרחי וכמובן גם עוד וכינור כמנג'ה. בנגינה הוא כבר עזב לגמרי את המוזיקה הקלאסית וניגן בעיקר מוזיקה מרוקאית וערבית בעוד ובכינור כמנג'ה. בנוסף לשיעורים הפרטיים שלימד, היתה לו משרה בעיריית ירושלים והוא לימד במועדון של מבוגרים גיטרה קלאסית, עוד ומעט פסנתר.
בשנים 1995- 2015 ניהל סבח את ההרכב של הזמרת אילנה אליה, שהתמקדה במוזיקה כורדית. הוא ניגן בעוד, בסאז תורכי, בג'ומבוש ובתוף מסגרת, והופיע יחד עם אליה ברחבי העולם. מאז שנת 2000 סבח מנגן בעוד בהרכב "טריו קול עוד תוף" של זמרת הלדינו אסתי קינן- עופרי. עם הצטרפותו של סבח להרכב, החלה קינן-עופרי להתמקד בשירת "החכתייה" (ספרדית-מרוקאית) ויחד הם הקליטו שני דיסקים: "צביה" ו"עשרים וחמש מדרגות הזהב". עם ההרכב הופיעו ברחבי העולם, כמו גם בטאיוואן ובאוניברסיטת UCLA.
לאורך השנים היה ארמונד סבח מבצע, מלחין ומנהל מוזיקלי של הרכבים עם זמרים נוספים ביניהם, ר' חיים לוק, אמיל זריהן, ליאור אלמליח, רות יעקב, ר' מימון כהן, גילה בשארי כוכבה לוי, אורית עטר, ועמיר בניון. הוא היה סולן התזמורת האנדלוסית של אשדוד בשנים 2010- 2020, וניגן גם בתזמורת ירושלים החדשה ועם התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון במופע "מאנדלוסיה באהבה" (2016). כיום הוא מנהל ומנצח של התזמורת האנדלוסית מעלה אדומים אותה הקים ב-2017. במשך השנים הוא ערך תכניות חינוכיות רבות לבתי ספר וגני ילדים ברחבי הארץ. כמו כן, הוא פעיל בפרויקט הפיוט "קהילות שרות" ומנגן בהרכב המלווה של הפרויקט מאז הוקם ב- 2002. כמו כן, הוא השתתף בסרט "באב אל וורד" (שער הפרחים) בבימויו של חיים בוזגלו.
מתוך מגוון המסורות והכלים שמנגן ארמונד סבח (בהם נכללים גם נאי, קלרינט ופסנתר אנדלוסי), כיום הוא מבוקש בעיקר כנגן עוד כשהמסורת המוזיקלית של מרוקו ואלג'יריה היא תחום ההתמחות העיקרי שלו. את המסורת הזו הוא ממשיך ללמד במסגרות שונות, כולל במרכז למוזיקה אותנטית "אורו" ביפו. בנוסף לעיסוקו המוזיקלי בנגינה ובהוראה, במשך השנים התפרנס ארמונד סבח כמכוון פסנתרים מבוקש ברחבי הארץ.
(הביוגרפיה נכתבה על פי ריאיון שערכה רחל בן חיים עם ארמונד סבח, מרץ 2022)
ארמונד סבח עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון במופע 'מאנדלוסיה באהבה' (2016): תושיא סיכא לתזמורת
למידע נוסף
למבחר הקלטות מסחריות והקלטות אתנוגרפיות מהופעותיו ראו "סבח, ארמונד" באתר הספריה הלאומית.
למבחר קטעים מנגינתו של סבח בהרכבים השונים ראו כאן ביוטיוב.
