La Serena + Non me lleves tu al muelle (דאמי לה מאנו פאלומבה)

שיר זה מורכב מבתים שמרביתם ממקור ספרדי מודרני, והוא מוכר ברפרטואר הלאדינו בכותרת 'הסירנה' (La Serena) (פדרוסה 1995). שני הבתים הפותחים - El nido de la paloma ו־La torre en el mar - מופיעים בשירי ריקוד ספרדיים. הבית החמישי בגרסה של חיים (La serena, על פיו מזוהה הרצף כולו) תועד באנדלוסיה כקטע פלמנקו מסוג קאנסיון' (canción) ובאיים הקנאריים כפוֹלִיָה (folía) (ריקוד עם קסטנייטות). שלושת הבתים האחרים (השלישי, הרביעי והשישי) כמעט שלא השתמרו במסורת שבעל-פה. הם נכללו בחלקם בגרסה שנדפסה בקובץ 'גואירטה די קאנטיס טורקוס אי איספאנייוליס' (בעריכת מארקו משולם ונסים בכר, קונסטנטינופול 1910) ואפשר שגם מקורם הוא ספרדי מודרני. מאידך גיסא, הגרסה של חיים אינה כוללת את רצף הבתים הידוע 'הים ואני' (La mar y yo), ששורת הפתיחה שלו היא בדרך כלל 'סי לה מאר אירה די ליג'י' ('Si la mar era de leche') והוא כלול ברוב הגרסאות המודרניות של השיר (אטיאש 1972, מס' 4; חמסי 1995, מס' 81). ההיגוי הקסטיליאני של המילים 'hija', 'barajas' ואחרות בפי חיים מסגיר את ההשפעה הספרדית המודרנית. יתר על כן, הניגוד שבין קטעי הביניים הממושקלים בנגינת עוד לבין זמרת הרובאטו של הבתים מפי חיים רומז להשראה של מנהגי הביצוע של פלמנקו.