13. לבבי יחשקה עפרה

שירה עם תושיח מאת שלם שבזי, שסימנה "לאלשבזי". לקראת סוף השיר מזדהה המשורר "ילוד יוסף". שירה זו כתובה עברית וערבית. היא פותחת בשיר אהבה ומסיימת בכיסופים לגאולה בציון. משקל השיר - המרנין: מפעלים מפעלים פעל (התושיח - מפעלים מפעלים). החריזה היא של שיר אזור, ובתוך הבתים חורזות גם הדלתות. מבנה כל בית- שלוש שורות דו-צלעיות, תושיח של שלוש שורות, וסוגר החורז את חרוז האזור.

ביצוע השיר, שלווה במחול בעת ההקלטה, ממחיש כי לפנינו קבוצה הרגילה לשיר בצוותא במסגרות שונות של המשפחה המורחבת. המחול מדגיש את היסוד הקצבי ואת שינויי המפעם- האצה והאטה- תוך קשר מתמיד בין המזמרים למחוללים. באירוע משתתפים רבים, אך רק שניים עד ארבעה מהם רוקדים. המחוללים מתחלפים ומצטרפים לסירוגין אל הזמרים, המלווים את השירה והמחול בהקשה. שילוב הילדים בשירה ובמחול נעשה באופן טבעי ומורגל.

מנחם ערוסי וקבוצת גברים וילדים מקרית אונו שרים במענה משלים: הסולן שר את הדלתות והקבוצה עונה בסוגרים. השירה קצובה ומלווה בתיפוף בפח ובתוף. במקצבים בולטת תחילה הנוסחה הריתמית של הפח. כל הבתים מושרים באותה נוסחה מלודית, שבה לתושיח לחן משלו, ובסיום- "וכולכם ברוכים".