מי חכם וישמור אלה, קדיש וברכו

הקטע פותח במחצית השנייה של הפסוק האחרון של פרק התהילים המיוחד לחג הסוכות (תהילים מ"ב). הטקסט הזה מציין נקודת מפנה בתפילה: החזן מקבל עליו את הובלת התפילה במקום הקהל. המנגינה של הקטע הזה משמת את החזן גם בקדיש שאחרי פרק התהילים. חלקה הראשון של המנגינה מקורו בשירת ה"הלל" (ראה מס' 28 לעיל). מ"יהא שמיה רבא", שרים באחת המנגינות המקובלות ביותר במועדים על-פי המסורת הספרדית-פורטוגלית - המנגינה של תפילת "טל וגשם" (השווה מס' 27 לעיל). יחידה ליטורגית-מוזיקלית זו - חי פסוק תהילים וקדיש - מסתיימת ב"ברכו", וכך נוצר מבנה מוזיקלי תלת-חלקי. מבנה זה אופייני למסורת הליטורגית הפורטוגלית ומשמש במנגינות מקוריות של חזנים מאמסטרדם, כפי שמעידים כתבי יד מן המאה ה-18 (ראה Seroussi, 2001)