גרשון סירוטה

חזן
1874-1943
גרשון סירוטה נולד בשנת 1874 בפודוליה, שם שימש אביו כחזן המקום. בילדותו, סייע לאביו לעיתים קרובות בהובלת התפילה בבית הכנסת המקומי. בגיל 13, נסע לבקר את סבו וסבתו באודסה ונשכר להוביל תפילה בבית המדרש המקומי, שם היה סבו חבר. חבר הנאמנים, ושאר מוסיקאים מקצועיים שנכחו במקום, נדהמו מכשרונו של הנער הצעיר. 
לאחר ששמע את תפילתו של סירוטה, יעקובקין - מנהל המקהלה של בית הכנסת שלשנה באודסה, רדף אחרי סירוטה עד שזה הסכים להצטרף למקהלתו. כתוצאה מכך עברו הוריו של סירוטי לאודסה, ואביו החל לעבוד כחזן באחד מבתי הכנסת המקומיים הקטנים יותר. סירוטה ניצל את ההזדמנות הטמונה במסורת העשירה של חזנות באודסה. הוא השתתף בתפילות בכל בתי הכנסת בעיר, ונחשף למספר עצום של סגנונות מקומיים ומקוריים. יעקובקין גם עודד את סירוטה לשקול לימודי מוסיקה רשמיים בקונסרבטוריון למוסיקה באודסה. סירוטה הצטרף לקונסרבטוריון תחת מלגה מלאה, בעקבות מספר המלצות שנשלחו לברון קולבוס, מנהל הקונסרבטוריון.
אצל קולבוס, למד סירוטה תורת המוסיקה, טכניקות ווקאליות ואופרה. אף על פי שהוא הצטיין בלימודי מוסיקה חילונית, גבר עליו הלחץ להתמקד יותר בקריירת החזנות שלו. כתוצאה מכך, הגדיל סירוטה את חובותיו בבית הכנסת שלשנה, ושירת כעוזר לחזן יענקל סורוקר. בשנת 1892, בגיל 18, נשכר גרשון סירוטה ע''י קהילת ''פריקאשטצ'יקעס'' בפרוורי אודסה. 
בשנת 1894, הוצעה לסירוטה מלגה ללימודים בקונסרבטוריון בוינה; מלגה שקהילתו עודדה אותו לקבל, תומכת בו עם חופשה-ללא-תשלום ותשלום מלא. לאחר שהגיע לוינה, ערך היכרות עם יוסף זינגר, יורשו של סלומון זולצר בבית הכנסת הגדול של וינה (SeitenshtetenTemple). זינגר התרשם עמוקות מכשרונות של הבחור הצעיר ועזר לקדם את סירוטה כאשר התאפשר. 
בעוד שסירוטה החל לצבור הכרה והצלחה בוינה, נפל אביו למשכב, והוא חזר לאודסה במיידי. בשנת 1897 מונה כחזן בבי הכנסת העירוני (שטאטשול) בוילנא , משרה בה החזיק כשמונה שנים. 
בוילנה החל סירוטה את שיתוף הפעולה שלו עם מנהל המקהלה ליאו ליוב, אשר יישאר כקולגה קרוב לאורך הקריירה של סירוטה. במהלך עבודתו בוילנה, ביצע מספר קונצרטים בקנה מידה גדול עם עזרתו של ליאו ליוב. סירוטה ומקהלתו כיכבו בקונצרט הגדול למוסיקה יהודית בשנת 1902, שבוצע בקבלת הפנים לתאודור הרצל בעת ביקורו ב1903, והציגו קונצרט שנתי לכבודו של הצאר ניקולס השני. 
באותה שנה, פרסם סירוטה את ההקלטה הראשונה שלו, התחלה שעתידה להמשיך לקריירה ארוכה ומצליחה כאמן הקלטות. בשנת 1908, הוזמן לוורשה ושם מונה חזן ראשי של בית הכנסת היוקרתי ברחוב טלומאץ' (Tlomaczke). לאו ליוב התלווה אל סירוטה לוורשה לעבוד כמנהל המקהלה שלו. בשנת 1912 סירוטה וליוב ארגנו מסע הופעות בניו יורק והופיעו במספר מקומות יוקרתיים, כולל קרנגי הול. 
הופעתם בקרנגי הול הכתה גלים; ביום שלאחר מכן, ה''WAHRHEIT'' דיווח: ''קרנגי הול היה מלא מלמעלה עד למטה. הקהל אשר נשאר בחוץ היה אפילו גדול יותר; נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, אשר ניסו ללא הצלחה להכנס פנימה כדי לשמוע את הקונצרט של הטנור הגדול הזה והמקהלה תחת ניהולו של הר ליוב. ניו יורק מעולם לא חזתה במחזה שכזה. ידי המשטרה היו מלאות בנסיון לשמור על הסדר ברחוב.''
מבין האנשים הלא יהודיים בקהל היו פרסונות כדוגמת הברון שליימנבאך, הקונסול הכללי הרוסי, סנאטור המדינה טום סאליבן, ד''ר פארקהרסט והרמן ריידר מה''סיטי ניוז''. בנוסף היו נוכחים הרב סטפן ס. וויס, השופט נויברגר, והכוכבת המפורסמת של המטרופוליטן אופרה, אלמה גלוק.
הקונצרט חיזק את מעמדו של סירוטה כחזן בעל מוניטין בינלאומי. הוא המשיך לשרת בתפילה בבית הכנסת בטלומאץ' עד לשנת 1927. לאחר שסיים את תקופת כהונתו כחזן בטלומאץ', החל להקדיש את זמנו כמעט בבלעדיות לקונצרטים והקלטות. אף על פי שסירוטה מעולם לא הלחין יצירות מקוריות, הוא התפרסם בעולם כולו הודות לאימפרוביזציות הקולות המסחררות שלו. עוד בחייו, הוענקו לו תארים כדוגמת ''מלך החזנות'' ו''קארוזו היהודי''. נאמר שסירוטה היה בעל רוח נדיבה, ולעיתים קרובות התנדב להופיע חינם בחתונות של אלו שלא יכלו לשלם לו, או בכלל.  גרשון סירוטה ומשפחתו המשיכו לגור בוורשה במלחמת העולם השנייה, ולבסוף מצאו את מותם במרד גטו ורשה בשנת 1943.
 
קישורים:
לביוגרפיה נוספת, כולל מעל 100 הקלטות של סירוטה, בארכיון קלטות הסאונד של FAU - לחץ כאן
לצפייה בכתב יד ארכיוני, ''חוזה ותנאי ההעסקה של החזן גרשון סירוטה בבית הכנסת הגדול של וילנה'', הארכיון הדיגיטלי של YIVO - לחץ כאן (אנגלית)
לביוגרפיה באנציקלופדיית YIVO - לחץ כאן (אנגלית)
לרשימה של מספר מהקלטות סירוטה, בנוסף לביוגרפיה (כתובה ברוסית) - לחץ כאן (אנגלית)
לביוגרפיה באתר מוסיקה והשואה - לחץ כאן (אנגלית)

 

קול נדרי - שלוש ווריאציות. ביצוע: גרשון סירוטה

AddToAny