אליקום צונזר היה מחזאי ומשורר יידי במזרח אירופה. הוא ידוע בשיריו בעלי הזיקה הלאומית והציונית, וכבדחן הפך לדמות אגדית. השם צונזר נגזר כנראה משם העיירה צונס (כפר קטן ליד וילנה, ליטא), בו חיה משפחתו לפני המעבר לוילנה הולדתו.
בילדותו למד ב'חדר' ושר עם החזן יואל איהומנר (Joel Ihumener) בעיר בוברויסק, בלארוס. בגלל עוני והתנכלויות מצד הרוסים, הוא נאלץ לנדוד מעיר לעיר ואף נכלא לזמן מסוים. לאחר שחרורו מהכלא נסע לקובנה והחל לעבוד כחייט רוקם. בקובנה התקרב לתנועת המוסר של ר' ישראל סלנטר והחל לחרוז שירים כמו 'דער זייגר' (המשמר) ו'די בלום' (הפרח) שהיו שירים ליריים מלאי מוסר.
ב-1861 נטש את הרקמה וחזר לוילנה כדי להיות בדחן בחתונות ובשמחות. בשנת 1862 יצא לאור בוילנה ספר שיריו הראשון והוא החל להתפרסם. בשנים 1860- 1870 הוא התפרסם ברחבי ליטא וצפון רוסיה כבדחן ידוע ומהולל, כך שהוא הפך למדד לפיו נמדדו כל אנשי מקצועו. כמו כן, הוא גם היה הבדחן הראשון שהיה בעל ידע בסיסי במוזיקה. בעזרת כישוריו הוא העלה את מקצוע הבדחן לרמתו של זמר.
בשנת 1871 נפטרו שבעת ילדיו ממגיפת הכולרה, ושנה לאחר מכן מתה גם אשתו. הטרגדיה והצער באו לידי ביטוי בשיריו כמו 'דער פושטובר גלקל' ('פעמון הדואר הקטן') ו'דער סנדק' ('האיש מחזיק ילד בברית מילה', 1872), ובמחזה היחיד שלו שפורסם 'מחזה מכירת יוסף' ('מכירת יוסף', 1874).
בעקבות הופעותיו הוא יצר קשרים עם האליטה של וילנה, והחל ללמוד ספרות עברית והיסטוריה. לאחר נישואיו בשנית הוא עבר להתגורר במינסק, שם עבד ככתב בעיתון המקומי ביידיש 'קול העם'. לאחר פרעות 1881 הוא החל לתמוך בתנועה הציונית ובתנועת ביל'ו. ב-1882 הוא הלחין עבורם את השירים 'שיבת ציון' ו'די סאָכֶע' (המחרשה) שהפך לשיר המוכר ביותר שלו הן בגרסתו ביידיש והן בגרסתו בעברית. שיר זה עסק בשמחה לחזור לארץ ישראל ולחרוש את אדמתה. הוא עצמו קיווה להשתקע עם תנועת ביל'ו בגדרה, חלום שלא התגשם.
ב-1899 הוא היגר לניו יורק, שם התפרנס מעבודת דפוס והוצאה לאור. במקביל לכך, הוא גם פרסם שירים מהעולם החדש, על קולומבוס, וושינגטון ועל סדנאות היזע. כמו כן, הוא גם כתב את האוטוביוגרפיה שלו: Zunsers Biographye Geshribn fun im Aleyn''. בשנת 1905 הוא זכה לערב הוקרה שנערך עבורו בניו יורק, וכונה על ידי הניו יורק טיימס בשם 'אבי השירה ביידיש' ('father of Yiddish poetry'). הוא נפטר בניו יורק בשנת 1913.
צונזר כתב כ-600 שירים, הוא פרסם מספר ספרים וכתב מחזה לתיאטרון היידי ('מכירת יוסף').
כמו כן נכתבה ביוגרפיה על חייו: סול ליפצין, אליקום צונזר: משורר עמו. מאנגלית: יעקב עדני, תל אביב: נ' טברסקי, תשי'ד 1953. המהדורה בשפת המקור: Sol Liptzin, Eliakum Zunser- Poet of His People (1950)
בנוסף ראו רשימת מאמרים שנכתבו על אליקום צונזר באתר רמב'י.
לביוגרפיה נוספת והאזנה לשיריו, ראו באתר זמרשת.
מקורות:
Encyclopaedia Judaica, Vol. 21. 2nd ed. Detroit: Macmillan Reference USA, 2007. 684. Accessed online March, 1 2009.
Nulman, Macy. Concise Encyclopedia of Jewish Music, New York: McGraw-Hill Book Co., 1975.
במחרשתי- מילים: אליקום צונזר / נח שפירא | לחן: אליקום צונזר | ביצוע: חבורת רננים:
שיבת ציון (יידיש) - מילים ולחן: אליקום צונזר | נתנאל אנטין:
