אסתר דוידה ומשפחתה (טנג'יר)
Yo me levantaría un lunes (6a)
שיר זה שרים על פי רוב בחתונות אף שהמילים מתייחסות רק במעורפל לאירוע זה. אפשר להבין את הפתיחה בצורה סימבולית: הכלה הולכת אל הבאר עם כד בידה (ש' 1-4). בדרכה היא פוגשת את אהובה המנסה לחבק אותה (ש' 5-8), אבל נדחה בלעג (ש' 18-19). בשורות האחרונות מוזכרים דברים הקשורים לחתונה, כגון החגורה בצבע ארגמן של הכלה (kuska morada, ש' 13-14), הנדוניה (ש' 15) והתכשיטים שהחתן יביא לכלה (ש' 19, 21). הכלה מלגלגת על החתן ברוח טובה (ש' 17-22).
תווים ומילים