11-13. La llamada a la morena + El vestido de la novia + La nave por partir + Las flechas del amor

רבות מהקנטיגס של יהדות ספרד עשויות בתים עצמאיים שיש ביניהם חוט מקשר והם מושרים לאותה מנגינה. במקרה שלפנינו מקשרת בין הבתים דמותה של השחרחורת היפהפייה, la morena או בלשון חיבה morenica. השחרחורת מספרת שעורה היה לבן כשנולדה, אך שמש הקיץ שזפה אותו (תיאור דומה מספרד של ימי הביניים מופיע אצל Frenk 1987: 66-68). הבתים האחרים מספרים שהמלחים הזמינו אותה, ואם הם יבקרו שנית היא תלך עמם: "אמרו לשחרחורת לבוא, ספינתי עומדת להפליג, שאלו את השחרחורת מדוע אינה אוהבת אותי? יום יבוא ותתחנני לאהבתי". בגרסאות שונות לובשת השחרחורת ורוד (yul, תורכית: ורד) או צהוב, כצבע האגס והאפרסק (şeftali) או כצבע החבוש. בגרסה השלישית, המבוצעת על ידי זמרת ילידת תורכיה שגדלה בסופיה, דומה רובו של הטקסט לזה של הגרסאות הקודמות אך סדר ההופעה שונה, וכולל תוספות טקסטואליות. "לבושה ככלה, ב- altın tellerin (תורכית: חוטים או סיבים מזהב); יבוא-נא החתן לטקס הקידושין. חצים נורים עלי מהחלונות האלה, אם אלה חצי אהבה, יגיעו-נא היישר אלי. יונה לבנה שעיניה כחולות, קחי מכתב זה אל אהובי. שחרחורת יקראוני אך נולדתי לבנה; את עורי הלבן איבתי בעת ששוטטתי, בן המלך קור לי; אם יקרא לי שנית, אלך עמו".