רזא דשבת (סוד השבת) הוא החלק השני של הטקסט הקבלי כגונא דאינון מתיחדים לעילא (כפי שהם מתאחדים למעלה) מתוך ספר הזוהר, שהחסידים נוהגים לומר בערב שבת. טקסט זה, בשפה הארמית, מגשר אצלם בין קבלת שבת לתפילת ערבית. הוא מתאר את הזיווג המיסטי המתרחש כל ערב שבת, לפי תורת הקבלה, בין הכוחות הזכריים לנקביים בתוך האלוהות. השבת היא התגלמותה הארצית של ספירת מלכות, שבה מתרכזים ששת הכוחות הנקביים שבמערכת הספירות האלוהית.