מריו קסטלנואובו-טדסקו קיבל את חינוכו המוזיקלי הפורמלי במכון המוזיקלי על שם כרוביני בפירנצה, תוך התמקדות על נגינה בפסנתר. הוא קיבל תואר בקומפוזיציה בליצאום המוזיקלי בבולוניה בשנת 1918, שם למד אצל אילדברנדו פיזאטי. יחסיו עם פיזאטי היו רבי ערך עבורו בקידום הקריירה המוקדמת שלו. פיזאטי עזר להביא את עבודתו של קסטלנואובו-טדסקו לתשומת לבו של אלפרדו קאזלה שהפך להיות מתומכיו הנלהבים ואחד מפטרוניו. כאשר קאזלה ועמיתיו יסדו את החברה האיטלקית למוסיקה, הם המשיכו בתמיכתם למוזיקאי הצעיר דרך ביצוע קבוע של יצירותיו. בשנת 1931, יאשה חפץ הזמין אצלו קונצרט לכינור. בתגובה לעליית האנטישמיות באיטליה, טדסקו החליט לשלב מוטיבים יהודיים ביצירה כדי למחות בצורה זו נגד האפליה. בדבריו על תהליך הכתיבה של הקונצ'רטו עבור חפץ אמר קסטלנואובו-טדסקו: 'הרגשתי גאה להיות שייך לגזע שנרדף על לא עוול בכפו. רציתי לבטא גאווה זו ביצירה גדולה, החוגגת את הזוהר של ימי העבר וההשראה הבוערת שהציתה את שליחי האל ונביאיו'. בעקבות המאמץ מצד הממשל האיטלקי לקדם תעמולה גזענית ולאומנית דרך האמנות, המוזיקה של קסטלנואובו-טדסקו נאסרה לשידור ברדיו וכל הקונצרטים שלו בוטלו. הוא עזב את איטליה ועבר לארה'ב בשנת 1939, זמן קצר לאחר פריצת מלחמת העולם השנייה. בארה'ב קסטלנואובו-טדסקו ומשפחתו התיישבו בלוס אנג'לס שם קיבל חוזה עם חברת הסרטים M.G.M כמלחין לסרטים. הוא עבד במשך 15 שנה עם מספר אולפנים בהוליווד, חיבר מוזיקה ליותר מ200 סרטים. תוך די עבודתו בהוליווד הוא המשיך לכתוב מוזיקה אמנותית וכתב 70 יצירות תזמורתיות ומספר אופרות, כולל הסוחר מונציה (1958). בשנותיו האחרונות, קסטלנואובו-טדסקו עבד כמורה למוזיקה לסרטים בקונסרבטוריון בלוס אנג'לס היכן שלימד מלחינים מפורסמים כמו גולדמידט, הנרי מנציני, אנדרה פרבין, רידל וג'ון וויליאמס.
לערך על מריו קסטלנואובו-טדסקו באנציקלופדיה בריטניקה, לחץ כאן (אנגלית)
