גרסה של שיר שנושאו רשימת המתנות שהחתן הנדיב והפזרן קנה לכלתו, והתקוות שהוא מטפח לגביה. השורה הראשונה של כל בית מכריזה על המתנה שנשלחה לכלה: כפכפי עץ, סיכות שיער, ממתקים, ארנק, מלתחה. השורה השנייה מציינת תכונה אשר חורזת עם המתנה: הכלה תהיה חסודה וישרה, היא תבוא בלוויית קרובי משפחתה, היא תתקשט באגודות של חוטי זהב ארוכים בשני צדי פניה, היא לא תהיה זקנה, היא תחזור מהמקווה. “מי ייתן ותהיה זו שעה מבורכת“ אומר הפזמון.