שלום פוסטולסקי (1893-1949): ראשון המלחינים הארץ ישראליים וראשון מלחיני התנועה הקיבוצית

הקונגרס העולמי החמישה עשר למדעי היהדות

מושב: ישראליות מוזיקלית בזמר ובשיר
5.8.09
יו'ר: יואל רובין

תקציר:

השנה (2008) מלאו 115 שנים להולדתו של שלום פוסטולסקי ובשנה הבאה ימלאו 60 שנה לפטירתו. רק מעטים מכירים את השם שלום פוסטולסקי. גם במקום בו חי ובו יצר את יצירתו המוסיקלית – בקבוץ עין חרוד, אין מרבים להזכיר את שמו אפילו ששירים שהלחין, מושרים כמעט בכל חג בקבוץ אך ובעיקר בחג הפסח. כמה מהלחנותיו מופיעות כבר עם הכיתוב 'עממי' במקום ציון שם המחבר. שמו נפקד גם במאמרים שונים הדנים ביצירה הקיבוצית בכלל וביצירה הקיבוצית בעמק יזרעאל בפרט; בעוד ששמות מלחינים אחרים כמתתיהו שלם, יהודה שרת, ניסים ניסימוב ורבים אחרים נרשמים באותיות של קידוש לבנה, השם שלום פוסטולסקי –יוק - איננו, או שלפעמים הוא נזכר כבדרך אגב, בין ה'ואחרים'. נראה כי אחד מסימני ההיכר של פוסטולסקי האיש הוא הצניעות האישית והאנונימיות. הוא מעולם לא דרש, ומעולם גם לא קיבל. הוא קיים את הדיברה הראשונה של החברה הקיבוצית כפשוטה: 'כל אחד לפי יכולתו וכל אחד לפי צרכיו', ובעיקר את מחציתה הראשונה של של דיברה זו, 'כל אחד לפי יכולתו'. עיקר יצירתו המוסיקלית של פוסטולסקי הייתה הלחנת שירים ופסוקים ועל אף שעברו כבר 60 שנה מאז פטירתו, הפכו חלק מלחניו לנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.