19. "אומר שירה"

^{דוד מסטבוים, ירושלים, 11 באוקטובר 1961. מקליט: אביגדור הרצוג.}

אומר שירה לפני יוצרי באימה/ בכובד ראש ואלביש סות חרדה//
בתוך לבי משכן אבנה לזיוו/ קרבן אקריב לו נפשי היחידה//
גאון נפשי לפני הוד אורו אשפילה/ אראה שמו בחילה אסלדה//
דכא שפל רוח אני לפניו/ מחטוא לו יאחזני רעדה//
החלב והדם שלי אקריבה/ על מזבחו ועבוד עבודה//

ניגון לשמחת תורה של חסידי צאנז. מיוחס למייסד השושלת, ר' חיים הלברשטם (1793- 1876). בקהילות בובוב וקלויזנבורג, שושלות בנות של צאנז, הרבי שר בלחן הזה בליל יו"ט שני של גלויות, לפני הקפות ואחרי אמירת "אתה הראת לדעת", את הפיוט "אומר שירה" (הכתוב באקרוסטיכון אלפאביתי בספר חרדים לרבי אלעזר אזכרי, פרק ז) ופסוקים נוספים, והקהל מפזם את הלחן בלי הטקסט. (שירת הפיוט והפסוקים הנוספים לפני ההקפות היא חידוש של מייסד השושלת). בסוף כל בית, הלחן, שבמקורו הוא ריתמי, משתנה ומעוצב כרצ'יטטיב כדרך בעלי תפילה בסופי קטעים. בהקלטה זו הזמר שר את חמשת החרוזים הראשונים של הפיוט.

הניגון פופולרי מאוד בחסידות בובוב. סימן לכך הוא שבדחני בובוב משתמשים בו ובמילים "אומר שירה" כפתיחה לחרוזים שהם שרים ב"טיש" של חג הפורים. בבית הכנסת שבשכונת בתי ראנד בירושלים, שנחשב למרכז של חסידי צאנז בעיר, נהגו לשיר את הלחן לבדו בהקפות של שמחת תורה, אחרי "אתה הראת לדעת", בעוד שהחזן אומר את הטקסטים שלפני ההקפות. היו גם ששרו אותו בליל הסדר בעת האמירה של"הלל הגדול" (תהלים קלו) בתוך ההגדה של פסח ומנדל בריכטא (ראה לעיל, מס' 3), נהג להתאימו בתפילת שמונה עשרה של שחרית של יום הכיפורים לפיוט "האדרת והאמונה לחי עולמים".