10. מחרוזת לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר

1. ניגון מירון/ ניגון ויז'ניץ (מס' 69)

2. ניגון יוחנן הסנדלר III (מס' 68)

3. ניגון יוחנן הסנדלר I / אם תמצאו את דודי (מס' 66)

4. ניגון יוחנן הסנדלר II (מס' 67)

ניגוני יוחנן הסנדלר נמנים על "ניגוני הרחוב" ("גאס ניגונים"), שברפרטואר הארצישראלי הקדום יועדו לתהלוכות החתונה בהובלת החתן או הכלה ובהובלת המחותנים, ושימשו גם לתהלוכות עם ספר התורה. כמה מניגוני הרחוב נוגנו בקביעות העלייה הלילית לקבר ר' יוחנן הסנדלר במירון, וגם ליד הקבר. הם נמנים על "ניגוני מירון" החשובים ביותר. הספרות הרומיות מורות, על מקומם של הניגונים לפי הסדר השכיח בתהלוכה .אחריהם מנגנים ניגוני תהלוכה נוספים, כגון "ניגון ויז'ניץ". ברם, לא תמיד נשמר מקומם של הניגונים בקפדנות. שלושה מניגוני המחרוזת הזאת, ניגונים א, ג, ד, שימשו גם לריקודי הסולו בסגנון מזרחי ולריקודים עם כוריאוגרפיה דומה לזו של ניגון אלשטיין (להלן מס' 14ב).

לשני הניגונים הראשונים במחרוזת (א' ו-ב') מבנה דו חלקי. חסידי ברסלב התאימו מלים משיר השירים (ה, ח) לקטע הראשון של ניגון יוחנן הסנדלר I. ניגון יוחנן הסנדלר II הוא במבנה דמוי רונדו, ולפי אברהם סגל מקורו רומני. יש שמייחסים אותו לכליזמר האגדי שמעון קלינעטער שחי בצפת בעשורים הראשונים של המאה הזאת. אחרים מכנים אותו "ניגון תורכי" (ראה: בן חורין, "ניגוני עלייה" מס' 10). כנראה בשל המקצב האופייני למוסיקה של התזמורת הצבאית של הסולטאן ("מכטר"), ואף יש המזהים בו סממנים יווניים או בלקאנים.

בהקלטה זו נעשה ניסיון לשחזר באולפן את סגנון הנגינה "העתיק" של סגל ולהקתו במירון. מכאן ההרכב המצומצם: (קלרנית ותופים) והתיפוף המחקה את התבנית המקצבית "העתיקה" (השווה מס' 13 ו-17 בתקליטור זה).

אולפן לויטין, תל אביב 1992.