בפי העם משמעו ביידיש ניגון שמח, ובמשמעות זו מצוי המונח בקרב חסידי בויאן. אך יש חוקרים הרואים בו 'טרמינוס טכניקוס', לאמור מונח מקצועי-מדעי אשר מציין ז'אנר מוסיקלי. נראה כי לחני פריילעכס היו הליבה של רפרטואר הכליזמרים המסורתי במזרח אירופה והפופולריים שבניגוני הריקוד. תמיכה בכך ניתן למצוא למשל באנתולוגיה של ברגובסקי[1] המוקדשת לרפרטואר הכליזמרים, בה מתוך 238 ניגונים, 74 (= 31%) הם פריילעכס. ניגוני סקוצ'נע, השניים בחשיבות, מספרם רק 41 (= כ- 17%). לכן אין להתפלא שניגוני פריילעכס הושרו בפי חסידים, בשינויים מסויימים, כניגוני שמחה.[2]
הפרובלמטיקה בחקר הפריילעכס
לפי וולטר זאב פלדמן, חוקר תרבות הכליזמרים והריקוד האשכנזי במזרח אירופה ובארה'ב, לריקוד הפריילעכס יש כוריאוגרפיה ייחודית אשר הולמת את המשקל הזוגי האופייני לו, אך השונה מזו של ריקודי 'שער', 'חסידל' ו'סקוצ'נעֶ' (ריקודים שגם להם משקל זוגי). פלדמן גם נמנה עם אלה הרואים בניגוני פריילעכס ז'אנר מוסיקלי. ואולם, ההגדרה של ניגונים אלה כז'אנר מוסיקלי היא בעייתית. שכן חוקרים כברגובסקי, גולדין וסטוצ'בסקי התקשו למצוא מאפיינים מוסיקליים ייחודיים לפריילעכס כאשר השוו אותו לניגוני 'שער', 'סקוצ'נעֶ' ו'חסידל'[3], ופלדמן עצמו[4] הסכים לכך שניגוני ארבעת הכותרים שהזכרנו שייכים ל'ישות' אחת. יתרה מזו, מתן כותרים כלליים כגון 'ניגון' ו'א פריילעכער ניגון' לווריאנטים של ניגוני פריילעכס, והגדרת ניגונים בעלי משקל משולש כ'פריילעכס'[5] מקשים על זהוי ה'פריילעכס' כז'אנר ומחזקים אותנו בדעתנו שהכותר 'פריילעכס', מובנו בראש ובראשונה 'ניגון שמח', כמו ביידיש.
הפונקציונאליות של ניגוני הפריילעכס אף היא לא התבררה כל צרכה. היו מידענים אשר זכרו את הצעדות הייחודיות שרקדו עם ניגוני הפריילעכס. אך היו אחרים, ובהם גם כליזמרים, שזכרו כי ניגוני פריילעכס שימשו לריקודי המעגל ההמוניים ולריקודי סולו כאחד. ולפי מקורות שונים, הכוללים מקורות חסידיים, ניגוני פריילעכס גם נוגנו בהובלת החתן, הכלה או המחותנים אל החופה וממנה וחלקם נודעו בשמות כגון 'צו דער חופה' ו'פון דער חופה'[6].
המצב הבלתי ברור הזה בא לידי ביטוי גם בפרסומי תוים ותקליטורים מרפרטואר הכליזמרים בארץ ובארה'ב במאה העשרים.[7] פלדמן, אשר עמל להחיות, בארץ ובגולה, את הריקוד האשכנזי, מייחס לריקוד הפריילעכס פיגורות אחדות, מהן פשוטות ומהן וירטואוזיות.
[1] משה ברגובסקי, כרך III, מהד' 1987. (М.Я.Береговский. Еврейская народная инструментальная музыка, 1987).
[2] השווה: ברגובסקי 2001, מס' 87 [דוגמת תווים], פורסם בשם 'בוקובינער פריילעכס' בתקליטור 'זיידעס און אייניקלעך', מס' 6 [אם יש את הדוגמא לשים], לניגון שמחה חב'די בתוך מזור-היידו 1974, מס' 75 [דוגמת תווים וקול כשיש]).
[3] יעקב מזור, מסורת הכליזמרים בארץ ישראל, עמ' 45.
[4] Waltar Zev Feldman, Bulgareasca/ Bulgarish/ Bulgar: the Transformation of a Klezmer Dance Genre, 7.
[5] משה ברגובסקי, כרך iv, מהד' 1987. (М.Я.Береговский. Еврейская народная инструментальная музыка, 1987). מס' 49, 133, 140, 142.
[6] .Moshe Beregovski, Jewish Instrumental Folk Music, 2001, No. 15-16, 58
[7] מזור, שם, עמ' 46-45; דוגמה לכך: ה'בוקובינער פריילעכס' הנ'ל נרשם ע'י קוסטקובסקי כ'חסידל' בInternational Hebrew Wedding Music, עמ' 88. (לקשר לפריט ביבליוגרפי:Kostakowsky, Wolff N., International Hebrew Wedding Music, Brooklyn, N. Y., The Hebrew International Music Pub. Co., 1916., [יש גרסא אלקטרונית בקטלוג הספריה הלאומית]) [לשים קישור לתווים מספרו של קוסטקובסקי].
