סשה ארגוב

מלחין שירי ארץ ישראל
1914-1995

סשה (אלכסנדר) ארגוב נולד ב-1914 ברוסיה כאלכסנדר אברמוביץ עלה לארץ בשנת 1934 ו12 שנה לאחר עלייתו בשנת 1946  שינה את שמו לארגוב  הוא נפטר  ב- 1995. העשייה המוסיקלית שלו מאד ייחודית, יש לו סגנון מיוחד ושיריו לא תמיד קלים וקליטים לקהל הרחב

ארגוב לא למד מוסיקה בצורה מסודרת. מגיל צעיר-3 החל לנגן בפסנתר ומייד ניגן בשתי ידים כשהוא "מהרמן" כלומר מנגן את הליווי באופן אינטואיטיבי. הייחוד הזה של החשיבה ההרמונית מילדות או כפי שהוא אומר: "נולדתי עם הרמוניות" השפיע על יצירתו וטבע בה את חותמו המיוחד. ארגוב רצה ללמוד בקונסרבטוריון ברוסיה אך לא התקבל כי הרקע שלו היה בורגני. אמו היתה פסנתרנית אביו היה רופא שיניים ו"לא היה פועל במשפחה" גם ללמוד פסנתר לא למד בצורה מסודרת כי לדבריו "לא היה לי ישבן להתמיד בתרגילים". בארץ, עקב צרכי פרנסה, עבד תחילה בבנק לתעשייה ובשנים מאוחרות יותר פתח חנות לספרים רוסיים ברחוב אלנבי בתל-אביב. בעצם מעולם לא עסק במוסיקה לפרנסתו אם כי עבד במוסיקה כל חייו. אחרי העבודה היה מחבר מוסיקה. היה מלווה מוסיקלי אך ליווה תמיד רק זמרים ששרו יצירות שלו (מתי כספי אורה זיטנר)

ארגוב כתב כ-1200 שירים, ביניהם שירים ללהקות הצבאיות וללהקות בידור אזרחיות. כתב ללהקת הציזבטרון  בין השאר את השירים "החופש תם" ו"השחרור" (למילים של חיים חפר) ו"הרעות" (למילים של חיים גורי)  כתב בעיקר ללהקת הנח"ל ובין השירים שכתב לה השירים: "בלדה ליצחק שדה" (למילים של חיים גורי) "שנים עשר טון” "הוא לא ידע את שמה" "דינה ברזילי" (למילים של חיים חפר) "חופשה באדום" (למילים של עמוס אטינגר)  "עד מאה ועשרים" (למילים של יחיאל מוהר) "בלדה ליצחק שדה" (למילים של חיים גורי)

ארגוב ידע במקביל לשירים הנחשבים כשירי ארץ-ישראל  לכתוב שירים ברוח ג'אזית  שובבה וכך כתב לדוגמה לתרנגולים את "שיר הצהובים" (למילים של חיים חפר). ארגוב כתב גם גם שירים שניתן לכנותם "אמנותיים" אלה שירים יפים ביותר קשים מאד לשירה בעלי הרמוניות מאד מיוחדות והם שירים מהסוג שרק סולן מיומן יכול לשיר אותם אחד מהשירים האלה הוא "מעבר לתכלת" של רחל שפירא אותו שר מתי כספי .

מבקר המוזיקה חנוך רון כתב על ארגוב (במאמר הספד במעריב תרבות) שהמוסיקה שלו הביאה את: "שירת היחיד בכרך שירת האדם בעיר הגדולה מוסיקה לירית שמותר לה להתרגש"

ארגוב היה קשור לנושא המוזיקה לבמה חל מוקדם מאד בקריירה שלו בשנת  1935פגש ארגוב את גרשון פלוטקין שהיה אז במאי צעיר (ולימים הבמאי ובין המקימים של התאטרון הקאמרי) פלוטקין שהיה מביים הצגות בקיבוצים צרף אליו את ארגוב כמלחין להצגות אלו התקופה ההיא מאופיינת בגילוי האנרגיה היצירתית של ארגוב בתחום התאטרון התאטרון הפזמון השיר הבימתי כל אלו הופכים לחלק ממהותו על כך אמר [1]

"אני אוהב תאטרון אני יכול להגיד על עצמי שאני חיית תאטרון אומרים שבשירים שלי יש תאטרליות אני מרגיש לא רק את הטכסט אלא גם את התנועה על הבמה וזה ישנו בתוך המוסיקה שלי"

 ואכן ארגוב כתב הרבה לתאטרון ולבמה לאחר הציזבטרון ובצל-ירוק ("כביסת הרש" "אדוני השופט" ו"בראשית" עם חיים חפר) הוא היה פורה מאד בתקופת "התרנגולים" בתקופה זו הוא נהנה מאד משיתוף הפעולה עם נעמי פולני הבמאית של התרנגולים שהיא עצמה בעלת השכלה מוסיקלית והרבה שירים הוא כתב כשנעמי יושבת לידו ואף תורמת מרעיונותיה  הוא כתב מוסיקה לכ- 30 מחזות זמר והצגות כמו: "מלכת שבא" "אסתר המלכה" "הנסיכה טורנדוט" לסרטים כמו: "רק לא בשבת" "הוא הלך בשדות" "הבן האובד" ועוד אחד המופעים המצליחים על הבמה הקלה שבה שולבו שירי סשה ארגוב היה "שוק המציאות" (1965) בין השירים שם היו: "חמוריקו" ו"שוק המציאות" בהם שיתף ארגוב פעולה עם אלתרמן דוגמה לשיר שנכתב לצמד יונה עטרי ואילי גורליצקי הוא השיר "קונצרטינה וגיטרה"  המחזמר המפורסם ביותר של ארגוב היה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר שהעלה בשנת  1964 לפי מחזהו של סמי גרונימן ( המחזה העלה בשנת  1943 באוהל) ואת מילות השירים כתב אלתרמן

סשה ארגוב קשור במספר שמות של מבצעים שתי התכניות של להקת התרנגולים היו מבוססות על לחניו של סשה ארגוב אחר-כך היה קשור עם שני מבצעים סולנים: הזמרת אורה זיטנר והזמר-מלחין מתי כספי עם הזמרת אורה זיטנר הוציא ארגוב (ב- 1979 ) תקליט בו הוא מלווה אותה בפסנתר המלחין והזמר מתי כספי היה קרוב לו מאד גם מבחינת סגנון הלחנה בו הוא נחשב כממשיכו של ארגוב וגם בביצוע שיריו הם הוציאו שני תקליטים משותפים: ב-  1982 זה היה "מתי כספי שר סשה ארגוב" כשארגוב מלווה אותו בפסנתר ותקליט נוסף שנתיים מאוחר יותר:"מתתיהו ואלכסנדר מתי כספי שר סשה ארגוב" כששוב ארגוב מלווה אותו בפסנתר עם שתי התכניות הללו הם גם הופיעו בכל רחבי הארץ

סשה ארגוב נחשב כקפדן ביותר בעניין המלים והטכסט המומחיות הגדולה שלו היתה בתרגום המלים לצלילים לא לגוון אותן לא להעשיר רק להביא אותן להשמע נכון כשמלים הפריעו לו לא התבייש לסרב לקבל טכסט ואף דרש מכותב הטכסט לשנותן על-פי דבריו של ד"ר דן אלמגור האיש היחיד שאלתרמן הקשיב לו בסבלנות גם כשהציע לתקן מילה או שורה היה ארגוב אמר ארגוב (באותו ראיון שצוטט לעיל):

"אני שומע לא רק ריתמוס לא רק פונתיקה אלא גם את ההבעה של  המלה אינני יכול לכתוב פראזה עליזה עם מלים לא מתאימות אני חי את המלים המנגינה יכולה לצאת יפה אבל אם היא לא מבטאת את המלה אני צריך להמשיך ולעבוד עליה הכוונה שלי היתה תמיד כשאני כתבתי מוסיקה שזה יתאים כמו כפפה למלים אני יכולתי לעשות הרבה יותר פשוט לו הייתי כותב רק לפי המנגינה אבל אני רציתי שזה יהיה ביחד לכן הייתי צריך לעשות כל מיני קומבינציות לסבך את המנגינה כדי להיות נאמן למלה"

נכתב על-ידי ד"ר טלילה אלירם

 

 

 

 

 

           

 

--------------------------------------------------------------------------------

[1] בראיון לפרופ אדוין סרוסי וד"ר טלילה אלירם בשנת 1994

טלפון: 
דוא"ל: 
כתובת: 

AddToAny