פורים פורים לנו

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ

יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ
הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ
מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ
כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ
גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ
לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ
לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ
אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ
ְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן
לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן
בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן
אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים
אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים
לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים
לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה
עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה
זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא
עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה
וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה
לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה
וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן
וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן
וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן
בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ...

פיוטים לא רבים חוברו לחג הפורים, והפיוט 'פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ' הוא בין הנפוצים שלהם. השיר חובר על ידי הפייטן ר' יוסף שלום גאלייגו שנולד בשלוניקי בשליש האחרון של המאה ה-16. גאלייגו הוזמן סביב לשנת 1614 על ידי הקהילה היהודית הפורטוגאלית באמשטרדם כדי לשמש בה כחזן. בעיר זו הוא הנחיל את החזנות הספרדית של עיר הולדתו ובשנת 1628 פרסם קובץ פיוטים בשם 'אמרי נועם' (משלי טז, 24) אשר זכה לתפוצה רצינית ונועד לו חשיבות רבה בהפצת הפיוט הספרדי מארץ ישראל, מתורכיה ומשלוניקי במערב אירופה ובצפון אפריקה. דרך קובץ זה, למשל, נודעו במערב שירי רבי ישראל נג'ארה ובני חוגו אשר עוד היו בחזקת 'אסכולה חדשה'.
הפיוט העממי מאוד הזה בנוי מרובעים עם חריזה אאאת בבבת גגגת וכו' כש'ת' הוא פסוק מקראי החורז ב'נוּ', המבשר את בואו של הרפרן הפותח את השיר אשר המשכו חוזר בין כל הבתים. הפיוט מגולל את סיפור הגזירה שהוטלה על היהודים ואת ההצלה שלהם בימי מרדכי ואסתר ומודגשת בו השמחה על הנס. חשוב לציין שתוכנו ומתכונת הספרותית מאוד נפוצים גם בשירי פורים בשפה הספרדית-יהודית (לדינו). לא מן הנמנע שברקע לשירו של ר' יוסף שלום נמצא הנדבך הספרדי שהביא מעיר הולדתו, שלוניקי.