Documenting and Performing Ashkenazi Music

Documenting and Performing Ashkenazi Music
Chair: James Loeffler


Yelena Irzabekova, Germany
Beregovski’s Early Publications in the Context of his Research

Moshe Beregovski (1892-1961) the founder of Soviet Jewish ethnomusicology, the author of a multivolume edition on Jewish folk music, largely published posthumous. In 1929-1930 Beregovski published two of his first works: a critical review on Musikalischer Pinkos and an article on multilingual Jewish songs. The review stated Beregovski’s views on the methods of collecting Jewish folk music heritage. The article contained analysis of multilingual Jewish songs, the majority of which were connected with religious themes. The article also included an attachment of 36 songs collected by the folklorist himself. It is important to note that these songs were never mentioned or included in Beregovski’s later publications. In the review Beregovski introduced for the first time the term “Klezmer music”.
Beregovski’s early publications focused on the synthesis of the religious-ethnic quintessence of Jewish folklore, where Beregovski did not distinguish between the religious and the ethnic. These early publications were different from Beregovski’s later works. Beregovski’s early publications reveal his true view on Jewish folk music that has a fundamental connection with religious-ethnic themes which he was later forced to conceal due to the circumstances of the time. Even though today these publications are not widely known and often forgotten, they are significant as they provide an opportunity for a different approach to Beregovski’s academic heritage.


עמליה קדם האוניברסיטה העברית בירושלים
החזן המלחין זלמן פולאק- מסורת ויצירה בבית הכנסת האשכנזי הישראלי

זלמן פולאק (1901-1985) היה חזן, מלחין ומורה לחזנות מאז עלייתו ארצה ב1935 ועד מותו. הוא הופיע בבתי כנסת רבים ושימש חזן בין השאר בבית הכנסת ישורון בירושלים ובבית הכנסת הגדול בחיפה. בנוסף, עסק ברישום נוסחאות התפילה המסורתיות בתווים ובהקלטות, המצויים בידינו היום והעמיד תלמידים הרבה במדרשה לחזנות שהקים ובשיעורים פרטיים שנתן בביתו בירושלים. במקביל אליו פעלו באותה תקופה חזנים נוספים כמו ש'ז ריבלין, שלמה רביץ ולייב גלאנץ, שכמו פולאק הקדישו את חייהם לקידום עניינה של החזנות בישראל ולהכשרת הדור הבא של בעלי תפילה מקצועיים. בצד בקיאותם בנוסח המסורתי המקובל שלחו חזנים אלה ידם גם בעיבוד החומר המסורתי ובהלחנת יצירות חדשות ברוח המקום והתקופה. את היצירות הללו לימדו לתלמידיהם הרבים שהפיצו אותן הלאה. בכך היו חזנים- מורים אלה לצומת מרכזי הן בהעברת המוסיקה האשכנזית המסורתית והן בהפצת יצירה חזנית ישראלית מקורית, שמעטים יודעים לזהותה ברפרטואר הליטורגי של ימינו.
הרצאה זו, שהיא ראשונית בנגיעתה בחומר המדובר, תתמקד בחזן פולאק שליצירותיו ולסגנונו יש היום המשך וקיום בקהילות שבהן משמשים תלמידיו. לאור המרכזיות של הנדבך המוזנח הזה בתולדות המוסיקה הליטורגית האשכנזית בישראל, נבקש לעמוד על היבטים בפועלו וביצירתו של פולאק ולהעלות קווים ראשוניים לדמותו של החזן היוצר בהקשר הישראלי המודרני.

align=right> Judith Pinnolis, Brandeis University
‘Cantor Soprano’: The Career of Julie Rosewald

Between 1884 and 1893, a woman soprano soloist served in the role of a cantor at Temple Emanu-El in San Francisco, singing the solo parts in all the services and directing the music of the synagogue. Julie Eichberg Rosewald, affectionately called “Cantor Soprano” by her congregation, stood as a unique figure of woman cantor in America until the mid-twentieth century. This paper will lay out a description of the musical career of Julie Rosewald, and offer the evidence of her extraordinary role at Temple Emanu-El.

3.8.09

Join Our Newsletter

Subscribe to our newsletter to get updates