41. לחם תוצרת

גיל אלדמע למד את השיר בגן הילדים.

נתיבה בן יהודה (1990: 60) מציינת שזהו אחד משירי הפרסומת הראשונים בעברית המעודד צריכת תוצרת הארץ, ומתארת את הרקע להיווצרותו: בשנות השלושים המוקדמות מצב התוצרת המקומית היה בכי רע ואנשי היישוב העדיפו תוצרת חוץ. כתגובה לכך קמה תנועת התנגדות לייבוא סחורות מן החוץ, ואפילו ילדי הגנים גויסו למאבק זה. הסבירו להם מדוע תוצרת הארץ עדיפה ואילו תוצרת חוץ היא נחותה, והילדים אף התבקשו להסביר להוריהם.

המילה "תוצרת" זוהתה כל כך עם תוצרת הארץ עד שהמשורר לא ראה צורך להביא את הנסמך "הארץ". אתוס זה משתקף גם בשמו של ביתן "תוצרת הארץ" ביריד המזרח. הביתן, על תכולתו ומגוון מוצריו, מצולם בסרט "לחיים חדשים", שהפיקה קרן היסוד בשנת 1935.

אולם השיר אינו רק על תוצרת הארץ אלא גם קשור לשירי אדמה שהיו באותן שנים "במרכז ההוויה הארץ ישראלית", כדברי חיים גורי (תשס"ז). הפריפריה לא נחשבה אז נחותה. לחקלאות ולהתיישבות היתה עליונות ברורה על פני החיים בעיר. לפי גורי, חשיבה זו באה לידי ביטוי, בין השאר, בשירים כמו השיר "לחם תוצרת" ובשירים נוספים הקוראים לצעיר לברוח מן העיר אל הכפר ואל הקיבוץ.