12. יוצאים אנחנו

גרסה זו של השיר למדה רותי פריד בילדותה המוקדמת בקיבוץ מענית, קיבוץ של תנועת השומר הצעיר, שם נהגו לשיר אותו בחגיגות האחד במאי- חג הפועלים. ביום זה היו הילדים מצטרפים למבוגרים ויוצאים לצעוד בתהלוכות שנערכו בחוצות הערים.

את השיר, בגרסתו הראשונה, חיבר קיפניס בשנת 1935. באותה שנה הלחין אותו מרדכי זעירא והוא פורסם בספר הרביעי של ה"גליונות" (קיפניס, תרצ"ה: 23). הגרסה הזו אף תורגמה לצרפתית והתפרסמה, לאותו לחן, בהוצאת מרכז החינוך העברי בצרפת (הכהן, תשנ"ט: 238). 

במשך הזמן השיר עבר כמה גלגולים ושינויי נוסח. מפי כלתו של לוין קיפניס, ציונה קיפניס, למדנו כי המשורר נהג לעדכן את שיריו כאשר יצאו לאור מחרוזת שירים או שירונים חדשים. כך נהג בשיריו "שנה טובה" ו"בר כוכבא", וכך נהג גם בשיר זה.

השיר בלחנו של ולבה נדפס לראשונה בשנת 1946 בחוברת "שירי ילדים" של ולבה. באותה שנה פורסמה גם הגרסה של המסרנית, בלחן של ולבה, בחוברת "ליום האחד במאי" בהוצאת ההסתדרות. לדברי ציונה קיפניס (ידע אישי), קיפניס עצמו שינה את הפזמון, כנראה לבקשת עורכי השירון. בעמוד האחרון של החוברת, עמוד התוכן, מופיעה הערה של העורכים: "באחדים מהשירים שבאו בחוברת נעשו כמה שינויים וקיצורים בהסכמת המחברים". 

דעת אחרת מביע אליהו הכהן, שכתב לנו כי " קיפניס מעולם לא כתב "חג, חג היום לדגל האדום". לא היה דבר רחוק ממנו כמו הדגל האדום". גרסת "לדגל האדום" מופיעה גם בספר "מה אספר לילד", במדור חג העבודה.

בשנת 1947 קיפניס וולבה עיבדו את הגרסה הראשונה של השיר (משנת 1935) וכללו אותה בשירון "שירים לילדים" של יואל ולבה.

בתו של המלחין יואל ולבה, אילה יפתח-ולבה, הוציאה לאור בשנת 2006 חוברת של שירי יואל ולבה ופרסמה בה את הנוסח הזה של השיר (יפתח-ולבה, תשס"ו). בחוברת שלושה עשר שירי משחק שהלחין יואל ולבה. לצד השירים יפתח-ולבה מציעה פעילויות לימודיות ואמנותיות שאפשר לקשור לשירים. 

בשנת 1935 השיר חזר והתפרסם בשירון "מחרוזת", ללחנו של זעירא. במהדורה זו שוב עדכן קיפניס את מילות השיר וכלל אותו תחת שירי ל"ג בעומר. בשנת 1960 השיר פורסם בשירון "מדינתי ישראל", הפעם במדור שירי יום העצמאות. בנוסח זה יש שינוי בבית השלישי והפזמון מותאם ליום העצמאות (קיפניס, תש"ך: 88).

נראה שלאורך גלגולי השיר, לא דחקו הנוסחים החדשים את רגליהם של הנוסחים הקודמים, אלא שבה בעת שרו נוסחים שונים של אותו "שיר מסגרת". הסגנון המוזיקלי של "שיר לכת"- יחס סילבי בין המילים למנגינה, משפטים מוסיקליים החוזרים על עצמם ומקצב מנוקד המרמז על תרועות- איפשר התאמה של השיר לחגים רבים שנחוגו בבתי הספר.