5. רוחות קרות

קיפניס חיבר את מילות השיר בשנת 1919 ללחן של מוצרט, אשר לקוח מתוך האופרה "Deh prendi un dolce amplesso" מהמערכה הראשונה של האופרה " חסדי טיטוס". מפי ציונה קיפניס, כלתו של המשורר, שמענו כי המשורר תיאר את השקד בבית הראשון כלובש "נצות לרוב" משום שלבתו קראו ניצה.

השיר התפרסם בשירון "שירים לבית הספר" גליון ג' (קיפניס תרפ"א: 9), שיוחד לשירי ט"ו בשבט. הגרסה ששרה לויטין שונה במעט מזו המופיעה בשירון של קיפניס. בגרסת קיפניס נוסח השורה האחרונה בבית השני הוא "מפרח רך ונץ". ייתכן ששינוי זה הוא מכוון, כדי להפוך את השורה למובנת עבור קהל היעד הצעיר, אולם אפשר שהשינוי נוצר מתוך בלבול בזכירת השיר. בגרסה מאוחרת של השיר שפורסמה ב"מחרוזת" (קיפניס, 1970: 70) שונתה השורה האחרונה של השיר. "חמישה עשר בשבט" בנוסח המוקדם, הפך ל"חג טו בשבט!" בנוסח המאוחר. בנוסח המאוחר המשקל של שורה זו תואם את המשקל של השורות האחרונות בבתים הקודמים.