משה רודינוב נולד בליובך, אוקראינה. הוא התייתם בגיל שמונה, והושם במשמרת אצל גדליה ויינהאוז, חזן מקומי. כבר בגיל צעיר הופיע כחזן בבתי כנסת מקומיים. בשנת 1904 הובא לקייב, שם חי עם דודו והצטרף למקהלת בית כנסת ברודסקי.
בסביבות 1913, רודינוב עזב לאודסה כדי ללמוד. הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון אודסה בשנת 1918, לאחר שנאלץ לעשות הפסקה בלימודיו בעקבות גיוסו לצבא בשנת 1915 ולחימה במלחמת העולם הראשונה.
בזמן לימודיו בקונסרבטוריון, פגש את אשתו לעתיד ושותפתו לשירה, רות לויאש.
לאחר לימודיו, רודינוב עבד כסולן וכמנצח בחברת ''הזמיר'' באודסה וחרסון. בזמן שעבד שם, תרגם שירים רוסיים לעברית ויידיש, וביצע מוסיקה של מלחינים יהודיים כדוגמת אנגל, סמינסקי, ומילנר.
בשל מצב אקונומי גרוע, הזוג שיתפו פעולה עם מספר מבצעים, נוסעים בעגלת רכבת ונותנים קונצרטים בבסיסים צבאיים וכפרים. בשנת 1921 חצו את הגבול לפולין ונתנו רסיטלים משותפים שם, במדינות הבלטיות, וברומניה. הרפרטואר של הופעותיהם כלל אריות אופראיות ושירים יהודיים, שהושרו לרוב בידי משה.
בשנת 1925, הזוג עזב לארץ ישראל כדי להופיע עם החברה האופראית הפלשתינית, שם פגשו את המלחין יואל אנג'ל וטיפחו עימו קשר.
לאחר מכן, בשנת 1928, היגרו לארה''ב והשתקעו בניו יורק, שם רודינוב החל לעבוד כסולן מקהלה במקהלת בית הכנסת עמנו-אל , ומונה לחזן בשנת 1931, משרה אותה החזיק עד 1948. בשנת 1949, משה ורות עברו לאוקלנד, קליפורניה, כדי להיות קרובים יותר לילדיהם.
משה רודינוב נפטר בשנת 1953.
כמלחין, רודינוב הלחין יצירה ליטורגית של תפילת ערב שבת, אותה ביצע בבית הכנסת סיני באוקלנד.
מקורות:
''רודינוב, משה.'' אנציקלופדיה ג'ודאיקה. עורך מייקל ברנבאום ופרד סקולניק. הוצאה שנייה, כרך 17. דטרויט: מקמיליאן רפרנס ארה''ב, 2007, עמ' 523.
ספריית האזכורים הוירטואלית גייל; אתר בית הכנסת עמנו-אל; רודינוב, משה ורות ל. רודינוב. שניים חיים בשיר: משה אלי רודינוב (1890-1953) ורות לויאש (1890-1989). ארה''ב: רודינוב, 2003.
לקריאה נוספת:
ביוגרפיה מלאה, נכתבה בידי חברי משפחה, עם ציטוטים של משה רודינוב ואשתו והקולגה שלו, רות לויאש: שניים חיים בשיר: משה אלי רודינוב (1890-1953) ורות לויאש (1890-1989)
