ירדנה אלוטין (תל אביב, 1930-1994) היא המלחינה האישה הידועה היחידה מהדור שלה. היא למדה עם פרטוש (גם עם בוסקוביץ', סתר ובן-חיים), ובשנים 1975-6, כיהנה כמלחינת בית באוניברסיטת בר-אילן. בנוסף ליצירותיה לפסנתר, המבוצעות תכופות, כמו 'סויטה' (פסנתר, 1974), מכלול יצירתה הצנוע כולל יצירות למקהלה כגון 'יפה נוף' (1952), 'תהלים קל'ג' (1965), ו-'שיר חג' (1984). עבודות אלה הולכות בעקבות הסגנון הים-תיכוני, על פיתוחיו המוקדמים והמאוחרים. היא כתבה את שתי עבודותיה החשובות בשלב מוקדם בקריירה, שנת 1958: 'קנטטה' (אקפלה), ו'על גולה דוויה' (קול ותזמורת). שתיהן בוצעו זמן קצר לאחר כתיבתן.