אהרון לבידף נולד בהומל, רוסיה, בשנת 1873. כנער, הופיע לעיתים קרובות בוורשה, שם החל את הקריירה שלו על הבמה. הוא כונה בשם ''Litvak Komiker'' - הקומיקאי הליטאי ידיי, גם על אופן משחקו וכן על השירים ההומוריסטיים שהלחין ושר.
בשנת 1912, החל להופיע בתאטרון איצוק זנדברג ( Itzkhok Zandberg) בלודז'. בתקופת זמן זו, נשא לאישה את וורה לובו והצטרף ללהקת אברום פישזון. במהלך המהפכה הרוסית, הופיע בפני להקת הצבא האדום האמריקאי. לבסוף, בשנת 1920 עבר לניו יורק, ושם הפך לאחד השחקנים הראשיים בתאטרון הלאומי ( National Theate ) של בוריס טומשבסקי.
לבידף היה כוכב בתאטרון למשך שש עונות רצופות, ובשלב מסויים טומשבסקי ולבידף עברו לתאטרון הליברטי בברוקלין.
במקביל להופעות בתאטרון הליברטי, המשיך לבידף להופיע מדי פעם בתאטרון הלאומי, תחת המנהלים נתן גולדברג וג'קוב ג'קובס. לבידף גם ערך מסעות הופעות נרחבים בארה''ב, וחיזק את מעמדו כשחקן וכוכב לאומי.
לאורך שנות העשרים והשלושים, הופיע לעיתים קרובות בבוסטון, פילדלפיה ודטרויט. בעונת 1929-1930 היה חתום בתאטרון לונדייל בשיקגו, וקיים מספר הופעות אורח בסוף העונה בתאטרון הלאומי בניו יורק, בין השאר ב9 לאפריל 1930, אז ביצע את Motke fun Slobodke מאת קלמנוביץ'.
לבידף הפיק קרוב לשמונים הקלטות בשנות העשרים, לרוב עבור ווקאליון, אמרסון וברנסוויק.
הפופולריות הפרסומית של הקלטות לבידף גם עזרה להעלות את המוניטין שלו בקהילות יהודיות בארה''ב.
לרוב, בחר לבידף לבצע שירים שיתקשרו אל הנוסטלגיה של הקהל לאירופה של העולם הישן. הדוגמה הטובה ביותר להעדפה זו היא ככל הנראה להיטו של לבידף, Die Grine Kusine , בהלחנתם של אב שוורץ וחיים פריזאנט, שפורסם ע''י ג'יי וג'יי קאמן. השיר מספר את סיפורה של נערת כפר תמימה שעזבה לאמריקה, ופגשה גבר שהוביל אותה למפלה.
ללבידף הייתה גם משיכה להלחנה וביצוע של שירים שמציגים ומתארים באופן רומנטי את הכפרים והעיירות הפרובנציאליות בליטא, פולין, רוסיה ורומניה. חיבה זו לנושאים של העולם הישן בולטים מייד, אפילו בשמותיהם של כמה משיריו הפופולריים ביותר של לבידף: The Roumanian Litvak , A Khazendi in America' (1928) ; 'Vayt Fun Der Heym)' (1926) ; 'Roumanische Karnatzlach' (1927) ועוד רבים אחרים.
לבידף המשיך להיות פעיל בתיאטרון הידייש לתוך שנות הארבעים. כשנפטר, ב8 לנובמבר 1960, איבד תיאטרון הידייש אחד מכוכבי הקומדיה המשפיעים והיוצרים ביותר שלו.
לביוגרפיה נוספת ושפע הקלטות של אהרון לבידף, באדיבות ארכיון הסאונד של ספריית הFAU (אנגלית) - לחץ כאן