A.Z. Idelsohn: A Pioneer in Jewish Ethnomusicology
https://jewish-music.huji.ac.il/sites/default/files/05%20E%20AZ%20Idelsohn%20-%20A%20Pioneer%20in%20Jewish%20Ethnomusicolgy%20-%20Edith%20Gerson-Kiwi%20p%2046-52%20plus%20title%20p.pdf
The Announcement of the Institute of Jewish Music in Jerusalem by A.Z. Idelsohn and S.Z. Rivlin in 1910
https://jewish-music.huji.ac.il/sites/default/files/03a%20E%20The%20Announcement%20of%20the%20Institute%20of%20Jewish%20Music%20in%20Jerusalem%20by%20AZ%20Idelsohn%20SZ%20Rivlin%20in%201910%20%20-%20Bathja%20Bayer%20p24-28%20plus%20title%20p.pdf
Self-Revelation and the Law - Arnold Schoenberg in his Religious Works
https://jewish-music.huji.ac.il/sites/default/files/010%20Self%20Revelation%20and%20the%20Law%20--%20Arnold%20Scheonberg%20in%20his%20Religious%20Works%20-%20D%20Newlin%20p%20204-220%20music%20exs%20title%20p%20abbreves.pdf
קנסיונרו ספרדי
מחבר
עורך
עורך שותף
עורך שותף
עורך שותף
מחבר
אחד המקורות החשובים ביותר לחקר השיר העממי בלדינו של יהודי המזרח. אוסף זה, שנוצר ע"י המלחין וחוקר הפולקלור היהודי, יליד תורכיה, אלברטו חמזי (1898-1975) לפני מלחמת העולם השניה, נותר בלתי ערוך עד לפרסומו המדעי ע"H המרכז לחקר המוסיקה היהודית. בספר 170 כותרים ו66 רישומים מוסיקליים עם וריאנטים מוסיקלים וטקסטואליים רבים המייצגים מגוון רחב של סגנונות. עוד בספר מחקרים מקיפים על סוגות שירי לדינו המיוצגות בספר, מאת צוות חוקרים חשוב מספרד ומארה"ב. 470 עמודים, 21x27 ס"מ, כריכה קשה.
סוג חומר:
תווים
שנה:
1995
תקסים: אילתור כלי במסורות המזרח התיכון
הקלטה זו מציגה אילתורי סולו כליים מסורתיים המנוגנים בידי מוסיקאים ערביים ויהודיים בישראל. כל התקאסים (ריבוי של תקסים, סוגת האילתור הכלי במזרח התיכון), למעט אחד, הם בסגנון העירוני המרכזי. סגנון זה, אף כי אפשר למצאו בכל ארצות המזרח התיכון, נוצר בעיקרו כתוצאה של מגמות מוסיקאליות הרווחות במצרים ובאמצעי התקשורת בארצות ערב. לקלטת מצורפת חוברת הסברים בעברית, ערבית ואנגלית.
סוג חומר:
הקלטות
שנה:
1980
המוזיקאים המבצעים - יוצאי מרכז אירופה וחיי המוזיקה בארץ ישראל
מחבר
סקירה קצרה על פועלם של כמה מוזיקאים יוצאי מרכז אירופה בסוף שנות ה1930, ביניהם: הכנר ברוניסלב הוברמן, שהקים את התזמורת הפילהרמונית בתל אביב, והכנר אמיל האוזר, שהקים את רביעיית בודפשט הראשונה.
סוג חומר:
מאמרים בספרים
שנה:
2006, תשס"ו
שירי-הזמר בלאדינו של משה קאזיס וצדיק גרשון (צדיק וגאזוז) – זיקות טקסטואליות לשירי-הדוגמה
מחבר
המאמר מבוסס על פרק בעבודת הגמר למוסמך (2000) של המחברת, על שיריהם של צדיק וקאזיס. המאמר עוסק בשירי-זמר, שירי דוגמה וקונטרפקטה ובהתאמת שירי זמר לשירי דוגמה דרך זיקות צורניות, לשוניות וזיקות של תוכן, וכל אלה כביטוי לקשרים תרבותיים בין היהודים הספרדים לבין סביבתם הלא-יהודית בשאלוניקי של תחילת המאה ה20.
סוג חומר:
מאמרים בכתבי עת
שנה:
2001
קול ישראל: אנטולוגיה ישראלית-מסורתית לחזנות של כל השנה ספר הניגונים של הסמינר "סלה" ובית הכנסת לתלמידים "בילו": מיצירותיו ועיבודיו של שלמה רביץ וגדולי החזנים
מחבר
עורך
מיצירותיו ועיבודיו של שלמה רביץ וגדולי החזנים. בספר שלושה שערים: א) מפעולות "בילו" וערכי בית-הכנסת בשטחי חינוך שונים.--ב) "ישראל בנגוני מועדיו" (פרקים בנגינה העברית).--ג) לחנים ויצירות בחזנות.
כרך ראשון: שבת וראש-חודש, שלוש רגלים; כרך שני: סליחות, ימים נוראים, תשעה באב ונספחות.
סוג חומר:
תווים
שנה:
תשכ"ד 1964
קריאות במגילת אסתר בנוסח אשכנז-ישראל : מסורת של חריגות
מחבר
עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך בהדרכת פרופ' אליהו שלייפר.
כותר באנגלית: Contemporary cantillation of the book of Esther according to the Ashkenazi custom in Israel
סוג חומר:
ספרים
שנה:
2001 תשס"ב
- A Polka Mazurka
- Niggun of the Meggid of Mezerich From the album, "The Hasidic Niggun as Sung by the Hasidim." This dance niggun is the seventh and last in a series of niggunim sung by Bratslav Hasidim as they dance after the Shabbat evening service on Friday night. Some have attributed the niggun to R. Dov Ber, the meggid of Mezerich.
- Kol B'ru'ei (Padua, Italy) From the album, "Italian Jewish Musical Traditions from the Leo Levi Collection (1954-1961)." The poem depicts "all creatures" singing and praising the unity of God, and was recited in the Italian rite during the daily morning prayer. This melody was sung only on Rosh Hashanah (New Year) in the Italian tradition of Padua.
- Yigdal From the album, "Judeo-Carribean Currents, Music of the Mikve Israel-Emanuel Synagogue in Curaçao," performed by Gideon Zelermyer. The Yigdal is part of the ceremonial section of the liturgical order of Shabbat and the Holy Days in the Curaçao synagogue. It is one of the ending hymns of the service.
- Eres Chiquita y Bonita From the album, "Judeo-Spanish Moroccan Songs for the Life Cycle," sung by Alicia Bendayan from Tetuan. This is a song about courtship, related to the Jewish rituals that mark the events of the life cycle.
- Sweet Shalt Be My Chant From the album, "Kulmus Hanefesh," performed by Yair Harel on voice and tar, and Matti Kovler on voice and piano. A sacred hymn attributed to Rabbi Yehuda ha-Chasid, this is a Chabad tune with a near-Eastern arrangement.
- Lyr II From the album, "The Music of the Mountain Jews." Lyr is a genre found among all Turkish peoples, consisting of long, complex compositions usually comprised of three parts.
- Gilu ha-Galilim (Rejoice Galileans) From the album, "Nights in Canaan, Early Songs of the Land of Israel (1882-1946)." This is a Second Aliyah (1904-1914) song which became an integral part of the historical repertoire of Hebrew song. Both native-born and newly arrived pioneers sang this song in all circumstances.
- Saperi Tama From the album, "With Songs They Respond: The Diwan of the Jews from Central Yemen." This is a girdle poem by Se'adia ben Amram. Saperi Tama is sung to many melodies and is one of Yemenite Jewry's most common poems.