הקלטה זו מציגה אילתורי סולו כליים מסורתיים המנוגנים בידי מוסיקאים ערביים ויהודיים בישראל. כל התקאסים (ריבוי של תקסים, סוגת האילתור הכלי במזרח התיכון), למעט אחד, הם בסגנון העירוני המרכזי. סגנון זה, אף כי אפשר למצאו בכל ארצות המזרח התיכון, נוצר בעיקרו כתוצאה של מגמות מוסיקאליות הרווחות במצרים ובאמצעי התקשורת בארצות ערב. לקלטת מצורפת חוברת הסברים בעברית, ערבית ואנגלית.
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי דנים היידו ומזור בחידושיהם האחרונים בחקר ניגון הריקוד החסידי.
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי מתייחס מר קליין לביצועים חזניים מהקלטות ישנות לעומת אלו של ההקלטות החדשות, ועומד על ההבדלים ביניהם.
מתוך מפגשי קבוצת חוקרי אשכנז הנערכים בבנין הספרייה הלאומית. בכל מפגש מציג חוקר אחר אספקטים מחקריים של המסורת האשכנזית לסוגיה ולאחר מכן מתנהל דיון.
במפגש הנוכחי מתייחס נאמן לפרמטר שאליו לא מתייחסים בדרך כלל בהקשר הזה,תבניות קצב בניגונים חסידיים.את עבודתו עושה נאמן תוך שיתוף פעולה עם החוקרים פרופ' היידו ויעקב מזור.
סקירה קצרה על פועלם של כמה מוזיקאים יוצאי מרכז אירופה בסוף שנות ה1930, ביניהם: הכנר ברוניסלב הוברמן, שהקים את התזמורת הפילהרמונית בתל אביב, והכנר אמיל האוזר, שהקים את רביעיית בודפשט הראשונה.