יהודית

סלומון רוסי

מלחין
 
על אף שמילים רבות נכתבו אודות תרומתו המוסיקלית הרחבה של המלחין היהודי-איטלקי סלומון דה רוסי, לא הרבה ידוע על חייו. המידע המועט שאנו כן יודעים לוקט מתוך אזכורים לתשלום משכורת מחצר מנטובה, מכתבים מאת שני דוכסים שמשחררים את סלומון דה רוסי מהחיוב ללבוש תג צהוב, ואזכורים להשתתפותו בתאטרון העברי. שנת הלידה המשוערת שלו היא ככל הנראה 1570. מספר חוקרים משערים שסלומון דה רוסי היה בנו של ההיסטוריון היהודי הידוע עזריה דה רוסי, אך זה נראה בלתי סביר לאור טענת עזריה בספרו 'מאור עיניים' (מנטובה, 1573) שאין לו אף בן ששרד.
 
1570?-ca. 1630

סלאח אל כוויתי

מלחין וכנר עיראקי
 
המלחין והכנר העיראקי סאלח אל כוויתי נולד בכווית ונלקח לעיראק כשהיה בן 17. הוא ניגן בכינור, שר, הלחין, וזכה לפרסום מוסיקלי נרחב בעיראק יחד עם אחיו דאוד, שניגן בעוד.
האחים היגרו לישראל בשנת 1951. לאחר ההגירה מעירק, שמותיהם נשכחו במכוון, ושיריהם החלו להיקרא ''עממיים'' או יוחסו למוסיקאים אחרים. בישראל, הם המשיכו בפעילותם המוסיקלית ע''י הופעות בתכנית רדיו שבועית שם ניגנו ושרו, וכן דרך הופעות עם התזמורת הערבית של קול ישראל (רשות השידור הישראלית).
1910-1986
Iraq, 1938. Salah El Kuweiti standing second from the right. Taken from http://www.babylonjewry.org.il/

מרטין רוזנברג

מנהל המקהלה בזקסנהאוזן
ניצח על מקהלת עובדים תחת השם הבדוי רוזברי ד'ארגוטו בפרוורי ברלין, לפני המלחמה. בשנת 1939, נעצר כסוציאליסט וכיהודי ונשלח זקסנהאוזן, שם עונה באכזריות. 
מאוחר יותר, ייסד רוזנברג מקהלה של 25 אסירים שפעלה בסודיות בקסרקטינים של האסירים הפוליטיים שהיו תחת שמירה פחות קפדנית. בשנת 1942, כאשר גילה שהאסירים היהודיים עתידים להישלח לאושוויץ, כתב את המילים ל''צען בריידר'' (עשרה אחים), וסידר אותן למנגינה של שיר עממי ידיי ישן, ''יידל מיט דם פידל''.
רוזנברג ומקהלתו נרצחו בתאי הגזים בשנת 1943.
1890-1943

לזאר סמינסקי

מלחין, חוקר, ושותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוזיקה עממית יהודית
לזאר סמינסקי נולד בווייל-גצלובו, אוקראינה. הוא למד הלחנה בקונסרבטוריון סנט פטרבורג (1906-1910). בשנת 1908 הפך לשותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוסיקה עממית יהודית, ועבד כמזכירה הראשון. 
לאורך תקופת זמן זו הוא הלחין מספר יצירות, כולל שתי סימפוניות, והיצירה ''Ch’siddish'' (חסידי).
בשנת 1913 היה חלק ממשלחת ''אנ-סקי'' שם אסף את טעמי מקרא, מזמורי תפילה, מלודיות, ומסורות מוסיקליות אחרות של היהודים הגאורגים והפרסים מעבר הקווקז. 
1882-1959

היינריך שליט

מלחין
נולד בווינה, אוסטריה. למד בוינה, ומאוחר יותר עבד כנגן עוגב בבתי כנסת במינכן ורומא. היגר לארה''ב בשנת 1940 והחזיק משרות כנגן עוגב בבתי כנסת במספר ערים. 
כמלחין, שליט כתב מוסיקה קאמרית, מוסיקה לתזמורת ולפסנתר, ביחד עם שירים. הוא השתמש בשירה עברית עבור כמה מהלחנותיו, והלחין מוסיקה ליטורגית יהודית.
 
מקורות:
1886–1976

יוהנה ל. ספקטור

אתנומוסיקולוגית
נולדה בלייפאיה, לטביה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכלאה במספר מחנות ריכוז, ובשנת 1947 היגרה לארה''ב.
ספקטור אספה הקלטות רבות של תרבויות מוסיקליות יהודיות שונות, כולל עירק, פרס, הודו ויהדות תימן.
היא תיעדה תרבויות אלו במצלמה ובסרט, מפיקה מספר סרטי תעודה (סרטים דוקומנטריים), ופרסמה מאמרים רבים המתמקדים בתרבויות אלו.
ספקטור אף קיבצה אוסף של כלים מוסיקליים מרחבי המזרח התיכון.
 
מקורות: 
1920-2008

מרדכי סתר

מלחין
 
מרדכי סתר (נובורוסיסק 1916 - תל אביב 1994, היגר בשנת 1926) קיבל את פרס ישראל בשנת 1965 עבור תיקון חצות: אורטוריה לטנור, שלוש מקהלות ותזמורת, המתארת את גאולת העם היהודי. האורטוריה נחשבת כבר מאז בכורתה בשנת 1961 ליצירת מופת (מאסטרפיס) ישראלית. ''תיקון חצות'', המבוצעת באירועים חגיגיים, נבחרה לסיים את הפסטיבל המוסיקלי הישראלי הראשון (ספטמבר 1998, מה שהפך לפסטיבל שנתי מאז). יצירה זו אף נבחרה עבור תכניית פסטיבל המילניום של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (ינואר 2000, יחד עם הסימפוניה התשיעית של בטהובן והמיסה בסי מינור של באך)
1916-1994

שלום סקונדה

מלחין
 
שלום סקונדה נולד ב23 לאוגוסט 1984 באלכסנדריה, עיר קטנה במחוז חרסון, להורים אברהם ואנה סקונדה. הוא היה השישי מבין תשעה ילדים שנולדו למשפחת סקונדה. בשנת 1896 משפחת סקונדה עברה למיקולאייב, עיר נמל עם אוכלוסייה של כ175,000 איש, הממוקמת בחיבור בין נהר הבוג המערבי לים השחור. אברהם סקונדה ובניו פרנסו את המשפחה כחרשי ברזל, דרך הרווחים ממכירת מיטות ברזל לחנויות רהיטים מקומיות. בגיל שבע שלום הוזמן להצטרף למקהלה של בית הכנסת הגדול במיקולאייב תחת הדרכתו של מנהל המקהלה מסייה קוריץ'. 
1894–1977

AddToAny