על אף שמילים רבות נכתבו אודות תרומתו המוסיקלית הרחבה של המלחין היהודי-איטלקי סלומון דה רוסי, לא הרבה ידוע על חייו. המידע המועט שאנו כן יודעים לוקט מתוך אזכורים לתשלום משכורת מחצר מנטובה, מכתבים מאת שני דוכסים שמשחררים את סלומון דה רוסי מהחיוב ללבוש תג צהוב, ואזכורים להשתתפותו בתאטרון העברי. שנת הלידה המשוערת שלו היא ככל הנראה 1570. מספר חוקרים משערים שסלומון דה רוסי היה בנו של ההיסטוריון היהודי הידוע עזריה דה רוסי, אך זה נראה בלתי סביר לאור טענת עזריה בספרו 'מאור עיניים' (מנטובה, 1573) שאין לו אף בן ששרד.
המלחין והכנר העיראקי סאלח אל כוויתי נולד בכווית ונלקח לעיראק כשהיה בן 17. הוא ניגן בכינור, שר, הלחין, וזכה לפרסום מוסיקלי נרחב בעיראק יחד עם אחיו דאוד, שניגן בעוד.
האחים היגרו לישראל בשנת 1951. לאחר ההגירה מעירק, שמותיהם נשכחו במכוון, ושיריהם החלו להיקרא ''עממיים'' או יוחסו למוסיקאים אחרים. בישראל, הם המשיכו בפעילותם המוסיקלית ע''י הופעות בתכנית רדיו שבועית שם ניגנו ושרו, וכן דרך הופעות עם התזמורת הערבית של קול ישראל (רשות השידור הישראלית).
ניצח על מקהלת עובדים תחת השם הבדוי רוזברי ד'ארגוטו בפרוורי ברלין, לפני המלחמה. בשנת 1939, נעצר כסוציאליסט וכיהודי ונשלח זקסנהאוזן, שם עונה באכזריות.
מאוחר יותר, ייסד רוזנברג מקהלה של 25 אסירים שפעלה בסודיות בקסרקטינים של האסירים הפוליטיים שהיו תחת שמירה פחות קפדנית. בשנת 1942, כאשר גילה שהאסירים היהודיים עתידים להישלח לאושוויץ, כתב את המילים ל''צען בריידר'' (עשרה אחים), וסידר אותן למנגינה של שיר עממי ידיי ישן, ''יידל מיט דם פידל''.
מלחין, חוקר, ושותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוזיקה עממית יהודית
לזאר סמינסקי נולד בווייל-גצלובו, אוקראינה. הוא למד הלחנה בקונסרבטוריון סנט פטרבורג (1906-1910). בשנת 1908 הפך לשותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוסיקה עממית יהודית, ועבד כמזכירה הראשון.
לאורך תקופת זמן זו הוא הלחין מספר יצירות, כולל שתי סימפוניות, והיצירה ''Ch’siddish'' (חסידי).
בשנת 1913 היה חלק ממשלחת ''אנ-סקי'' שם אסף את טעמי מקרא, מזמורי תפילה, מלודיות, ומסורות מוסיקליות אחרות של היהודים הגאורגים והפרסים מעבר הקווקז.
מרדכי סתר (נובורוסיסק 1916 - תל אביב 1994, היגר בשנת 1926) קיבל את פרס ישראל בשנת 1965 עבור תיקון חצות: אורטוריה לטנור, שלוש מקהלות ותזמורת, המתארת את גאולת העם היהודי. האורטוריה נחשבת כבר מאז בכורתה בשנת 1961 ליצירת מופת (מאסטרפיס) ישראלית. ''תיקון חצות'', המבוצעת באירועים חגיגיים, נבחרה לסיים את הפסטיבל המוסיקלי הישראלי הראשון (ספטמבר 1998, מה שהפך לפסטיבל שנתי מאז). יצירה זו אף נבחרה עבור תכניית פסטיבל המילניום של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (ינואר 2000, יחד עם הסימפוניה התשיעית של בטהובן והמיסה בסי מינור של באך)
שלום סקונדה נולד ב23 לאוגוסט 1984 באלכסנדריה, עיר קטנה במחוז חרסון, להורים אברהם ואנה סקונדה. הוא היה השישי מבין תשעה ילדים שנולדו למשפחת סקונדה. בשנת 1896 משפחת סקונדה עברה למיקולאייב, עיר נמל עם אוכלוסייה של כ175,000 איש, הממוקמת בחיבור בין נהר הבוג המערבי לים השחור. אברהם סקונדה ובניו פרנסו את המשפחה כחרשי ברזל, דרך הרווחים ממכירת מיטות ברזל לחנויות רהיטים מקומיות. בגיל שבע שלום הוזמן להצטרף למקהלה של בית הכנסת הגדול במיקולאייב תחת הדרכתו של מנהל המקהלה מסייה קוריץ'.