יצחק סדאי
מלחין ותיאורטיקן
1935-2019
סלומון רוסי
מלחין
על אף שמילים רבות נכתבו אודות תרומתו המוסיקלית הרחבה של המלחין היהודי-איטלקי סלומון דה רוסי, לא הרבה ידוע על חייו. המידע המועט שאנו כן יודעים לוקט מתוך אזכורים לתשלום משכורת מחצר מנטובה, מכתבים מאת שני דוכסים שמשחררים את סלומון דה רוסי מהחיוב ללבוש תג צהוב, ואזכורים להשתתפותו בתאטרון העברי. שנת הלידה המשוערת שלו היא ככל הנראה 1570. מספר חוקרים משערים שסלומון דה רוסי היה בנו של ההיסטוריון היהודי הידוע עזריה דה רוסי, אך זה נראה בלתי סביר לאור טענת עזריה בספרו 'מאור עיניים' (מנטובה, 1573) שאין לו אף בן ששרד.
1570?-ca. 1630
סלאח אל כוויתי
מלחין וכנר עיראקי
המלחין והכנר העיראקי סאלח אל כוויתי נולד בכווית ונלקח לעיראק כשהיה בן 17. הוא ניגן בכינור, שר, הלחין, וזכה לפרסום מוסיקלי נרחב בעיראק יחד עם אחיו דאוד, שניגן בעוד.
האחים היגרו לישראל בשנת 1951. לאחר ההגירה מעירק, שמותיהם נשכחו במכוון, ושיריהם החלו להיקרא ''עממיים'' או יוחסו למוסיקאים אחרים. בישראל, הם המשיכו בפעילותם המוסיקלית ע''י הופעות בתכנית רדיו שבועית שם ניגנו ושרו, וכן דרך הופעות עם התזמורת הערבית של קול ישראל (רשות השידור הישראלית).
1910-1986
משה נתנסון
חזן ומלחין
1899-1981
מרטין רוזנברג
מנהל המקהלה בזקסנהאוזן
ניצח על מקהלת עובדים תחת השם הבדוי רוזברי ד'ארגוטו בפרוורי ברלין, לפני המלחמה. בשנת 1939, נעצר כסוציאליסט וכיהודי ונשלח זקסנהאוזן, שם עונה באכזריות.
מאוחר יותר, ייסד רוזנברג מקהלה של 25 אסירים שפעלה בסודיות בקסרקטינים של האסירים הפוליטיים שהיו תחת שמירה פחות קפדנית. בשנת 1942, כאשר גילה שהאסירים היהודיים עתידים להישלח לאושוויץ, כתב את המילים ל''צען בריידר'' (עשרה אחים), וסידר אותן למנגינה של שיר עממי ידיי ישן, ''יידל מיט דם פידל''.
רוזנברג ומקהלתו נרצחו בתאי הגזים בשנת 1943.
1890-1943
לזאר סמינסקי
מלחין, חוקר, ושותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוזיקה עממית יהודית
לזאר סמינסקי נולד בווייל-גצלובו, אוקראינה. הוא למד הלחנה בקונסרבטוריון סנט פטרבורג (1906-1910). בשנת 1908 הפך לשותף בהקמת החברה הפטרבורגית למוסיקה עממית יהודית, ועבד כמזכירה הראשון.
לאורך תקופת זמן זו הוא הלחין מספר יצירות, כולל שתי סימפוניות, והיצירה ''Ch’siddish'' (חסידי).
בשנת 1913 היה חלק ממשלחת ''אנ-סקי'' שם אסף את טעמי מקרא, מזמורי תפילה, מלודיות, ומסורות מוסיקליות אחרות של היהודים הגאורגים והפרסים מעבר הקווקז.
1882-1959
היינריך שליט
מלחין
נולד בווינה, אוסטריה. למד בוינה, ומאוחר יותר עבד כנגן עוגב בבתי כנסת במינכן ורומא. היגר לארה''ב בשנת 1940 והחזיק משרות כנגן עוגב בבתי כנסת במספר ערים.
כמלחין, שליט כתב מוסיקה קאמרית, מוסיקה לתזמורת ולפסנתר, ביחד עם שירים. הוא השתמש בשירה עברית עבור כמה מהלחנותיו, והלחין מוסיקה ליטורגית יהודית.
מקורות:
1886–1976
יוהנה ל. ספקטור
אתנומוסיקולוגית
נולדה בלייפאיה, לטביה. במהלך מלחמת העולם השנייה נכלאה במספר מחנות ריכוז, ובשנת 1947 היגרה לארה''ב.
ספקטור אספה הקלטות רבות של תרבויות מוסיקליות יהודיות שונות, כולל עירק, פרס, הודו ויהדות תימן.
היא תיעדה תרבויות אלו במצלמה ובסרט, מפיקה מספר סרטי תעודה (סרטים דוקומנטריים), ופרסמה מאמרים רבים המתמקדים בתרבויות אלו.
ספקטור אף קיבצה אוסף של כלים מוסיקליים מרחבי המזרח התיכון.
מקורות:
1920-2008
מרדכי סתר
מלחין
מרדכי סתר (נובורוסיסק 1916 - תל אביב 1994, היגר בשנת 1926) קיבל את פרס ישראל בשנת 1965 עבור תיקון חצות: אורטוריה לטנור, שלוש מקהלות ותזמורת, המתארת את גאולת העם היהודי. האורטוריה נחשבת כבר מאז בכורתה בשנת 1961 ליצירת מופת (מאסטרפיס) ישראלית. ''תיקון חצות'', המבוצעת באירועים חגיגיים, נבחרה לסיים את הפסטיבל המוסיקלי הישראלי הראשון (ספטמבר 1998, מה שהפך לפסטיבל שנתי מאז). יצירה זו אף נבחרה עבור תכניית פסטיבל המילניום של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (ינואר 2000, יחד עם הסימפוניה התשיעית של בטהובן והמיסה בסי מינור של באך)
1916-1994
שלום סקונדה
מלחין
שלום סקונדה נולד ב23 לאוגוסט 1984 באלכסנדריה, עיר קטנה במחוז חרסון, להורים אברהם ואנה סקונדה. הוא היה השישי מבין תשעה ילדים שנולדו למשפחת סקונדה. בשנת 1896 משפחת סקונדה עברה למיקולאייב, עיר נמל עם אוכלוסייה של כ175,000 איש, הממוקמת בחיבור בין נהר הבוג המערבי לים השחור. אברהם סקונדה ובניו פרנסו את המשפחה כחרשי ברזל, דרך הרווחים ממכירת מיטות ברזל לחנויות רהיטים מקומיות. בגיל שבע שלום הוזמן להצטרף למקהלה של בית הכנסת הגדול במיקולאייב תחת הדרכתו של מנהל המקהלה מסייה קוריץ'.
1894–1977
- A Polka Mazurka
- Niggun of the Meggid of Mezerich From the album, "The Hasidic Niggun as Sung by the Hasidim." This dance niggun is the seventh and last in a series of niggunim sung by Bratslav Hasidim as they dance after the Shabbat evening service on Friday night. Some have attributed the niggun to R. Dov Ber, the meggid of Mezerich.
- Kol B'ru'ei (Padua, Italy) From the album, "Italian Jewish Musical Traditions from the Leo Levi Collection (1954-1961)." The poem depicts "all creatures" singing and praising the unity of God, and was recited in the Italian rite during the daily morning prayer. This melody was sung only on Rosh Hashanah (New Year) in the Italian tradition of Padua.
- Yigdal From the album, "Judeo-Carribean Currents, Music of the Mikve Israel-Emanuel Synagogue in Curaçao," performed by Gideon Zelermyer. The Yigdal is part of the ceremonial section of the liturgical order of Shabbat and the Holy Days in the Curaçao synagogue. It is one of the ending hymns of the service.
- Eres Chiquita y Bonita From the album, "Judeo-Spanish Moroccan Songs for the Life Cycle," sung by Alicia Bendayan from Tetuan. This is a song about courtship, related to the Jewish rituals that mark the events of the life cycle.
- Sweet Shalt Be My Chant From the album, "Kulmus Hanefesh," performed by Yair Harel on voice and tar, and Matti Kovler on voice and piano. A sacred hymn attributed to Rabbi Yehuda ha-Chasid, this is a Chabad tune with a near-Eastern arrangement.
- Lyr II From the album, "The Music of the Mountain Jews." Lyr is a genre found among all Turkish peoples, consisting of long, complex compositions usually comprised of three parts.
- Gilu ha-Galilim (Rejoice Galileans) From the album, "Nights in Canaan, Early Songs of the Land of Israel (1882-1946)." This is a Second Aliyah (1904-1914) song which became an integral part of the historical repertoire of Hebrew song. Both native-born and newly arrived pioneers sang this song in all circumstances.
- Saperi Tama From the album, "With Songs They Respond: The Diwan of the Jews from Central Yemen." This is a girdle poem by Se'adia ben Amram. Saperi Tama is sung to many melodies and is one of Yemenite Jewry's most common poems.