אמנותית

שלום סקונדה

מלחין
 
שלום סקונדה נולד ב23 לאוגוסט 1984 באלכסנדריה, עיר קטנה במחוז חרסון, להורים אברהם ואנה סקונדה. הוא היה השישי מבין תשעה ילדים שנולדו למשפחת סקונדה. בשנת 1896 משפחת סקונדה עברה למיקולאייב, עיר נמל עם אוכלוסייה של כ175,000 איש, הממוקמת בחיבור בין נהר הבוג המערבי לים השחור. אברהם סקונדה ובניו פרנסו את המשפחה כחרשי ברזל, דרך הרווחים ממכירת מיטות ברזל לחנויות רהיטים מקומיות. בגיל שבע שלום הוזמן להצטרף למקהלה של בית הכנסת הגדול במיקולאייב תחת הדרכתו של מנהל המקהלה מסייה קוריץ'. 
1894–1977

אלכסנדר א. קריין

מלחין

אלכסנדר קראיין נולד בעיר סטאראיה רוז'ה, איזור ליד מוסקבה, בשנת 1883. הוא וחמשת אחיו ואחיותיו למדו מוזיקה יהודית ואינסטרומנטלית אצל אביהם שהיה כליזמר ידוע ומשורר. בשנת 1908 החל בלימודי מוזיקה פורמליים בקונסרבטוריון במוסקבה שם למד נגינה בצ'לו וקומפוזיציה. זמן קצר לאחר גמר לימודיו מונה כפרופסור למוזיקה במוסד בו למד והפך לדמות מרכזית בביה"ס לקומפוזיציה רוסית מודרנית. עבודותיו המוקדמות הושפעו מאד מהמוזיקה של סקריאבין וגרג וגם מהמוזיקה האימפרסיוניסטית של ראוול ודביוסי.

1883-1951

רוברט סטארר

מלחין

נולד בוינה, והגיע לארץ ישראל לאחר סיפוח אוסטריה ע''י הצבא הנאצי הגרמני. לאחר ששירת בחיל האוויר הבריטי, השתקע בארה''ב, שם לימד במספר אקדמיות. כמלחין, סטארר כתב מוסיקה לבלט, אופרה, קונצ'רטי, וסגנונות אחרים. יצירותיו כוללות יצירות עם נושאים יהודיים או טקסט עברי, כדוגמת קהלת, תפילת ערב שבת ועוד.

מקורות:

שקד, יובל. ''סטארר, רוברט'', אנציקלופדיה ג'ודאיקה

לביוגרפיה מלאה בארכיון מילקן (אנגלית), לחץ כאן

לאתר הרשמי של סטארר, (אנגלית), לחץ כאן

1924-2001

נועם שריף

מלחין, מנצח ומרצה
נועם שריף (נולד בתל אביב, 1935. גר בסביון, ליד תל אביב). מלחין, מנצח ומרצה. שריף הוא המלחין הישראלי המפורסם היחיד של דורו שגם פיתח קריירה כמנצח; כמנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית (1973-1982), והתזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (1989-1995). 
הוא לימד תזמור בבית הספר הגבוה למוסיקה קולון (1983-6), ונתן קורסים בניצוח באוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג, ושימש כראש האקדמיה למוסיקה רובין באוניברסיטת תל אביב (1998-2000), שם לימד במשך מספר עשורים והפך לפרופסור בשנת 1990. 
1935-

עדן פרטוש

מלחין ישראלי
עדן פרטוש (בודפשט, 1907 - תל אביב 1977. היגר בשנת 1938). היה בעל השפעה על חיי המוסיקה בישראל מייד לאחר הגעתו ולאורך חייו. הוא היה חתן פרס ישראל הראשון (1954) מבין המלחינים הישראליים, פרס שניתן מאז לאחד עשר מלחיני מוסיקה אמנותית בלבד. 
פרטוש היה כנר ונגן ויולה יוצא מן הכלל, ומוסיקאי מיוחד באופן כללי. הוא היה נגן הויולה הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בין השנים 1938-1956, ומנהל של הקונסרבטוריון והאקדמיה למוסיקה בתל אביב (מאוחר יותר האקדמיה למוסיקה רובין באוניברסיטת תל אביב) בין השנים 1951-1977; בנוסף, טייל רבות כפוסק, מרצה ומורה. 
1907-1977

AddToAny