מוסיקה ליטורגית ועממית של אחת הקהילות היהודיות המרוחקות ביותר, יהודי דגסטן ואיזורים שכנים במזרח הקווקז. אלו הן הקלטות שדה שנערכו בתקופה הסובייטית בקווקז ובקרב עולים מאזור זה שחיים בארץ, וכן הקלטות ישנות של רדיו מחצ'קלה. בתקליטור דוגמאות של תפילות בעברית ושירי עם בגו'הורי (טאטית-יהודית, שפתם של היהודים ההרריים) שנאספו במהלך מחקר אתנוגרפי ואתנומוסיקולוגי נרחב שערך המרכז לחקר המוסיקה היהודית על יהודים אלה. את התקליטור מלווה ספר, המקוטלג בנפרד, שבו רישום של הטקסטים והתווים (יובל סדרת מוסיקה, כרך 5).
ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.
ה'איר' הנקרא בג'והורי 'אוילוב' או 'אוילומיש' ובניב הקברדיני 'גיר' או 'גיבזי' הוא ז'אנר המצוי אצל כל העמים התורכיים; בקרב היהודים הוא מופיע במסורת ה'כאיטוגי' בלבד. אלה הם חיבורים ארוכים ומורכבים בנויים בדרך כלל משלושה חלקים. הפתיח הוא קטע מבוא פוליפוני במפעם איטי ביותר המבוסס על מוטיבים משירים ידועים. אחריו בא קטע שני קצר הרומז למקצבים מן הקטעים שיבואו אחריו. בגמר קטע זה חוזרת המוסיקה בבת אחת לאלתור הקצבי החופשי של הפתיח. החלק השלישי בנוי ממספר לחנים כל אחד במפעם מהיר יותר מקודמו ובסוף מנוגנים כמה מחולות 'לזגניקה'.
ה'כארס' בביצוע תזמורת להקת המחול הלאומית של דאגסטאן ('לזגינקה') הוא לחן מחול אופייני ליהודים ההרריים. מנהלה של להקת 'לזגניקה' תנחוי אזראילוב שמע שיר זה מסבתו בעיר קובה ואימץ אותו ללהקתו. ה'כארס' (פירוש המילה בג'והורי: 'למחות כפיים') דומה מאוד ל'אובשורי' בצורתו ובקצבו אך מפעמו איטי הרבה יותר.