JMRC Store

כותרת:
המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרדית-פורטוגלית
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2004
מקום הקלטה: 
ניו יורק
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
16
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0401
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
עברית
ארץ / אזור: 
ארצות הברית
תיאור: 

הליטורגיה הספרדית המערבית כפי שמושרת בפי אברהם לופז קרדוזו. קרדוזו הגיע מן הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, שימש בקהילה הפורטוגזית בסורינאם ואחר כך היה למעלה מ40 שנה החזן של הקהילה הספרדית-פורטוגזית בניו יורק, והיום הוא נחשב לאחד מאחרוני החזנים החיים של המסורת הספרדית-מערבית המפוארת. תקליטור זה משלב הקלטות שנעשו בטווח של כ50 שנה, ומבקש להדגים את השכבות השונות בליטורגיה: נוסחאות רסיטציה למגוון הזדמנויות (שבת, חגים, ברית מילה וחתונה), קנטילציה (קריאה בתורה והפטרה), ומנגינות לימים נוראים ולקינות.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

יום השישי

נוסח פורטוגלי מלא לקידוש ליל שבת שקורא אבי המשפחה לפני נטילת הידיים. הטכניקה המוזיקלית המשמשת בביצוע זה דומה לקריאה במקרא. נהוג לשיר את פסוקי המבוא (בראשית ב 1-3) בסגנון פסלמודי במינור. בברכה על היין הלחן הופך מז'ורי ונשאר במז'ור עד לחתימת הברכה.

שבע ברכות

ביצוע ייחודי זה של 'שבע הברכות' מבוסס על נוסחת רסיטציה דומה לזו של ברכות אחרות. בנוסחה זו שני חלקים כמו ברוב הברכות הליטורגיות היהודיות. מכיוון שהאורך של כל ברכה ב'שבע הברכות' שונה (הקצר ביותר הוא הראשון והארוך ביותר האחרון) המנגינה מתרחבת באמצעות מוטיבים נוספים. בעוד חלקה הראשון של המנגינה משתנה על-פי אורך הטקסט של כל ברכה חלקה השני המכיל את חתימת הברכה דומה בכולן. הברכות מסתיימות בפסוק "הודו כי טוב כי לעולם חסדו תנוסנה אנחות מישראל ותרבנה שמחות". הנוסחה של לופס קארדוזו ל'שבע הברכות' דומה לזה שתועד במסורות ספרדיות-מערביות אחרות כמו המסורת האיטלקית של ליבורנו ושל פירנצה.

כותרת:
"בעיית לכמן": פרק עלום במוסיקולוגיה השוואתית
120
מחבר
מוציא לאור: 
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים
סוג חומר: 
ספרים
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2003
מהדורה: 
1
סדרה: 
יובל - סדרת מונוגרפיות
כרך: 
12
שפות: 
אנגלית
תיאור: 

כולל מכתבים והרצאות של רוברט לכמן שטרם פורסמו, ושנותיו של לכמן באוניברסיטה העברית בירושלים. מלווה בדיסק עם דוגמאות מוסיקליות משיחות הרדיו של לכמן (1936-7).

קבצים מצורפים: 
כותרת:
יובל - קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוסיקה היהודית - כרך ז: אוסף מחקרים לכבוד ישראל אדלר
120
מוציא לאור: 
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית
סוג חומר: 
ספרים
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2002
סדרה: 
יובל - קובץ מחקרים
כרך: 
7
שפות: 
אנגלית
צרפתית
גרמנית
עברית
קבצים מצורפים: 
תוכן העניינים
כותרת:
מסורות מוסיקה של יהודי איטליה
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים והאקדמיה הלאומית של סנטה צ'צ'יליה ברומא
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
איטלקית
מקום פרסום: 
ירושלים, רומא
שנה: 
2001
מקום הקלטה: 
רומא
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
14
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI CD 0102
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
עברית
ארץ / אזור: 
איטליה
תיאור: 

מבחר קטעי מוסיקה ליטורגית של קהילות יהודיות שונות באיטליה, שהוקלטו על ידי האתנומוסיקולוג היהודית האיטלקי ליאו לוי (1912-1982) מפי נושאי המסורות עצמם. תוכן: תפילות, קריאות ופיוטים לשבת, לימים נוראים, לשלוש רגלים, לחנוכה ולפורים; שירים ופיוטים ללידה, מילה וחתונה. תקליטור אחד, מלווה בחוברת הסברים וטקסטים בעברית ובאנגלית.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי.

קבצים מצורפים: 

Cover image

לכה דודי

פיוט של ר' שלמה אלקבץ (1505- 1584 לערך) לקבלת שבת. נוסח טוריני זה עדיין מושר היום; הקהל חוזר על החלק השני של כל מחרוזת כפזמון חוזר.

ברכה לחנוכה- מעוז צור

הקטע נפתח בברכה הנאמרת בעת הדלקת נרות חנוכה ואחריה הפיוט המציין את חידוש הפולחן בבית המקדש בירושלים בידי המכבים. מנגינת 'מעוז צור' זו שימשה את האשכנזים של ורונה והיא וריאנט על לחן שרשם בנדטו מרצ'לו במאה הי"ח. לוי אסף וריאנטים אחרים ללחן בפררה בגוריציה בקזלה מונפרטו ובטורין; אלו מעידים על אריכות ימיו בקהילות האשכנזים באיטליה ועל הפופולריות שלו בקהילות איטלקיות בפיאדמונט.

בצאת ישראל

מנגינה מתוך ההלל (תהילים קיד). המנגינה היא דוגמה מאירת עיניים לרפרטואר הכל-איטלקי. היא מושרת בפסח במנהג האיטלקי של פררה (כך בהקלטה זו) וברומא ומופיעה גם ברפרטואר הספרדי של ליוורנו ושל ונציה כ'סמן מלודי' של החג הזה.

כותרת:
שירי מחזור החיים של היהודים הספרדים במרוקו
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרדית
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2001
מקום הקלטה: 
מרוקו
מהדורה: 
2
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
5
עמודים: 
תקליטור
מספר הקלטה: 
AMTI CD 0101
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
חכתיה (יהודית-ספרדית מרוקאית)
ארץ / אזור: 
מרוקו
תיאור: 

אוסף של שירי מחזור החיים: לידה, ברית מילה, חתונה וכו', מושרים בלדינו. הקליטה, רשמה והעירה - שושנה וייך-שחק. תקליטור אחד עם חוברת באנגלית על פרטי ההקלטה. התקליטור נלווה לספר באותו שם (יובל סדרת מוסיקה, כרך 1, 1989). המהדורה הראשונה (1989) יצאה בקלטת.

הספר:  שירי מחזור החיים של היהודים הספרדים במרוקו.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

כותרת:
מסורת הכליזמרים בארץ ישראל
70
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
תווים
מסורת: 
אשכנז מזרח
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2000
מקום הקלטה: 
ישראל
סדרה: 
יובל - סדרת מוסיקה
כרך: 
6
עמודים: 
48 + 276 (מבוא באנגלית ותווים)
שפות: 
אנגלית
עברית
יידיש
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

חיבור זה מציג את הרפרטואר הכליזמרי שהתפתח בישראל, בעיקר במאה ה20. הוא עוסק בתולדות מסורת הכליזמר המקומית, דן במאפייניה הסגנוניים ובסוגות של המוסיקה הזאת בעבר ובהווה ומבהיר את הקשרים בין מסורת הכליזמר הישראלית לבין מקבילותיה האירופית והאמריקאית. כמו כן נבדקים קשרים למסורות מוסיקליות של המזרח התיכון, הסביבה התרבותית שבתוכה נוצרה מסורת הכליזמר הייחודית של ישראל. רישום התווים שבספר נעשה לפי הקלטות שדה של משה (מוסא) ברלין, הבולט מבין הכליזמרים הפעילים בארץ כיום, ושל אברהם סגל, אחרון הכליזמרים של הדורות שלפני המדינה (ומורהו הלא רשמי של מוסא). הקלטות אלה נאספו במשך למעלה מ30 שנה. לספר נלווה תקליטור המקוטלג בנפרד (אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, כרך 11).

קבצים מצורפים: 

תוכן העניינים

כותרת:
האבן מיר א ניגונדל - הנה לנו ניגון יש: שירי ה'טרובדור' היהודי נחום שטרנהיים
60
מחבר
מחבר שותף
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
תווים
מסורת: 
אשכנז מזרח
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2000
סדרה: 
יובל - סדרת מוסיקה
כרך: 
7
שפות: 
אנגלית
עברית
יידיש
ארץ / אזור: 
פולין
תיאור: 

ה"טרובדורים" היהודים היו מוסיקאים נודדים שפעלו בין מלחמות העולם במרכזים יהודיים במזרח אירופה. אוסף זה מציג את שיריו של ה"טרובדור" הפולני נחום שטרנהיים אשר נשתמרו בדפרונים שפורסמו בפולין עוד בחייו. שירים אלה, רובם מעובדים לליווי פסנתר, משקפים את הדאגות והמגמות הרעיוניות שרווחו בקרב יהודי הערים במזרח אירופה בתקופה קריטית בתולדותיהם. ההערות המלוות את השירים עוסקות בחיי המלחין, בסוגות בשירה היידית ובסוגיות של סגנון מוסיקלי. 33 שירים.

קבצים מצורפים: 
כותרת:
המוסיקה של היהודים ההרריים
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
תווים
מסורת: 
קהילות המזרח
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
1999
סדרה: 
יובל - סדרת מוסיקה
כרך: 
5
עמודים: 
43 + 167 (מבוא באנגלית ותווים)
שפות: 
אנגלית
עברית
ג'והורי (טאטית-יהודית)
ארץ / אזור: 
מרכז אסיה
תיאור: 

מוסיקה ליטורגית ועממית של אחת הקהילות היהודיות המרוחקות ביותר, יהודי דגסטן ואיזורים שכנים במזרח הקווקז. המחקר מבוסס על הקלטות שדה שנערכו בתקופה הסובייטית בקווקז ובקרב עולים מאזור זה שחיים בארץ, וכן על הקלטות ישנות של רדיו מחצ'קלה. בספר מוצגים טקסטים ורישומים בתווים של מבחר תפילות בעברית ושירי עם בגו'הורי (טאטית-יהודית, שפתם של היהודים ההרריים) שנאספו במהלך מחקר אתנוגרפי ואתנומוסיקולוגי נרחב שערך המרכז לחקר המוסיקה היהודית על יהודים אלה. את הספר מלווה תקליטור, המקוטלג בנפרד (אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, כרך 10).

קבצים מצורפים: 
תוכן העניינים
כותרת:
הלילות בכנען - שירי ראשונים (1882 - 1946)
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ישראלית
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
1999
מקום הקלטה: 
ישראל (במקומות שונים)
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
13
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI CD 9804
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
עברית
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

אוסף שירים מתקופת היישוב 1882-1946, שהושרו בכנען - פלשתינה - ארץ ישראל. מידענים שונים שרים בעברית, יידיש וערבית. אסף, ערך והעיר יעקב מזור. מצורפת חוברת עם הסברים על השירים ופרטי ההקלטות, בעברית או באנגלית.



מידע מעודכן על השיר "מה יפים הלילות בכנען"

מספר 19 ומספר 32 בתקליטור

לילות בכנען (שירי ראשונים, 1946-1882)

(אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, 13)

בדברי ההסבר נכתב שהשיר חובר, כנראה, בעת ביקורו של המחבר בארץ ישראל בשנת 1925. מידע חדש ומעודכן על השיר הזה ומקורו מובא להלן.

מתוך אתר האינטרנט 'זמרשת'

על פי עדות דוד אבישר, "במערכה", ינואר 1962, עמ' 9, במדור "מזמירות הארץ":

"היה זה בשנת תרע"א (1911) [לחגיגות חנוכה בחברון]... תלמידי כיתה ו' הכינו את החיזיון "מכירת יוסף" לכצנלסון, הפותח בשיר "יפים הלילות בכנען". התלמידים שיננו בהתלהבות את התפקידים וחסרה לנו נעימה ל"יפים הלילות" נעימה כנענית, מזרחית, הולמת למלים ול"אמנים". נסינו בכה ובכה עד שהגענו לנעימה הרווחת כיום לשיר זה"

מתוך הרצאה של אליהו הכהן על שירי העלייה השנייה (נרשם ע"י ד"ר טלילה אלירם)

 

אגדה מספרת על רחל היפה שחייתה בגליל. פעם פגשו אותה במסחה, פעם בראש פינה, היא הטריפה את דעתם של כולם, והיא בלתי מושגת וכל אחד היה בטוח שהיא אוהבת רק אותו. היו גרסאות רבות לסיפור ולא ברור מי היא הייתה. בסוף העלייה השנייה, היא נעלמה ואחר כך היא מופיעה בעלייה השלישית בשיר "אבינועם" (עממי ממקור רוסי):

 

על הגבעה הנעלה

שם תגור פלוגת הגדוד

שם תגור גם רחל היפה

בת אוקראינה הגאה

רחל שבה ומופיעה בשיר "הטנדר נוסע" שחובר בשנת 1939 על ידי יעקב אורלנד לכבודם של "המשמרות הנעים", והולחן על ידי משה וילנסקי: "אהבתיך מאד רחל, לבי אלייך כמו טנדר מתגלגל". השיר זכה לביצועים מוכרים של אסתר גמליאלית, שושנה דמארי ועופרה חזה.

כצנלסון שכתב את "מה יפים הלילות" לא כתב: "אחי הלכו לרעות צאנם, להשקות העדרים, ורחל רחל שלי תטפס על ההרים" כפי ששרים, אלא "אחי הלכו לרעות את צאנם והשקות העדרים ואני גבעות אעלה ואשב על ההרים". אחד מאנשי השומר התאים לשיר מנגינה של שיר אהבה ערבי ארוטי ("שופתיה תכבז," מס' 18 בתקליטור "לילות כנען"). השם רחל הגיע משירו של ח"נ ביאליק "היא יושבה לחלון וסורקה שערה" שפורסם בין השנים 1910-1908 במסגרת "15 שירי עם" שראה אור בעיתונים "השילוח" ו"העולם". בשיר של ביאליק מופיעה דמותה של רחל כך: "בערב כי אצא אל משעול הקמה, ורחל אין עמי אין עמי הנשמה". למה ביאליק שילב את רחל בשירו? כי השיר אינו מקורי של ביאליק אלא תרגום או עיבוד של שיר ביידיש שפותח כך: "זי זיטץ אויפן פנסטר". גיבורת השיר הזה היא רוחלה. כך הגיע רחל מאודסה לשיר "מה יפים הלילות" (על-פי , ז' שמיר, "היא יושבה לחלון - תרגום מילולי של שיר-עם יידי או יצירה מקורית של ביאליק?", עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 67-66 [1985]: 17-16).

השיר של ביאליק הושר במנגינה של אותו השיר הערבי הארוטי הגס ולא ברור לאיזה שיר הותאמה המנגינה הזאת קודם. השירים של ביאליק ושל כצנסלון התחברו בהמשך לשיר אחד כי שרו את שניהם באותו הלחן. כך נוסף הבית המדבר על רחל לשיר "מה יפים הלילות בכנען". כמו כן הוסיפו לשירו של כצנלסון בתים נוספים (כמפורט בהערות לתקליטור "לילות בכנען"). נוסף לו גם פזמון חוזר שלא היה קיים בשיר המקורי של כצנלסון כי לשיר הערבי שממנו נלקח הלחן יש פזמון חוזר.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

קבצים מצורפים: 
גילו הגלילים

השיר נמנה עם שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. שרו אותו ילדי הארץ והחלוצים בכל הנסיבות האפשריות: בבית בבתי הספר בתנועות הנוער בכנסים ציבוריים וכדומה. בריקוד ההורה שרו את הפזמון לבדו עם כל הלחן. כמעט במקביל נוצר וריאנט שהתאים לתנועת המכבי ולחנוכה כאחד: "גילו המכבים גיבורי החיל...". בגרסה זו הוא מושר בשירת מענה. הלחן לפי סגנונו אפשר שהוא ניגון ריקוד חסידי. מכל מקום מנגינת הפזמון של השיר מבוססת על מוטיבים אשר מרכיבים את הקטע הראשון של שני ניגוני ריקוד חסידיים. אחד הניגונים נמנה עם הרפרטואר של חסידי צאנז.

כותרת:
זמרת קודש עברית מהקיסרות העות'מאנית
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרד מזרח
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
1998
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
12
עמודים: 
1 CD
מספר הקלטה: 
AMTI CD 9803
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
עברית
ארץ / אזור: 
טורקיה
תיאור: 

הקלטה נדירה זו של שמואל בנארויה, מאחרוני הזמרים של מקהלת המפטירים מהעיר אדירנה (תורכיה), מתעדת מסורת של פיוטים שהותאמו למוסיקה עות'מאנית קלאסית, מסורת שתחילתה במאה ה17 ושתועדה עד כה בהקלטות מעטות מאד.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

מקאם שיגייא- יה קדוש יושב תהלות (ביסטי)

מילים: ישראל נג'ארה לחן: יוסוף פאשה. ה'ביסטי' היא יצירה שמאופיינת על ידי חטיבה של הברות חסרות משמעות.

מקאם שיחנאז- יערב לך ה' אלהינו (פישריף)

ה'פישריף' הוא יצירה בעלת ארבעה חלקים שונים ('חאני') עם רפריין ('תסלים') בין כל אחת מהם. ה'תסלים' מיוסד על המקאם הראשי של כל היצירה ואילו כל 'חאני' עובר במודולציה למקאם אחר. במקור ה'פישריף' הוא יצירה כלית מובהקת אך היהודים אימצו אותו כז'אנר ווקאלי לצרכי ביצועו בבית הכנסת בשבתות.

AddToAny