JMRC Store

Title:
תן זמירות עמי: פיוטים מתוך מחזור ארם צובה (רפ"ז) בלחן חדש
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2012
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
מהדורה: 
1
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
2
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

מבצעים: דוד שירו, יחזקל ציון, הרב דוד מנחם

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

מפי אל

Composer: Rabbi David Menahem / Maqam: Hijaz

This piyyut for Simḥat Torah appears in the maḥzor after the service and Torah reading for that holiday. We readily recognize its opening—Mi-pi El, mi-pi El, titbarach Israel—from the well-known Simḥat Torah piyyut beginning Ein adir ka-Adonai, ein baruch ke-ben Amram (which does not appear in the maḥzor). Like other piyyutim that were originally written for Shavuot (Pentecost) but were also sung on Simḥat Torah, the topic is the giving of the Torah. Some ascribe it to R. Elazar ha-Bavli (13th century, Baghdad), but this attribution has not been confirmed.

 

ענו בהמון שיר

Ascribed to Shmuel Ha-Dayan Ben Moshe

Composer: Rabbi David Menahem / Maqam: Bayat-Huseyni

A piyyut for brit milah (circumcision) included in the section of seliḥot for the Sabbaths of the month of Elul. The author is apparently R. Shmuel Ha-Dayan ben Moshe of Aram Zova (c. 1150-1200). R. Shmuel was a prolific poet, and several of his poems are of an exceptionally high level. We do not know whether the description dayan (religious judge) refers to a position he occupied, or whether he was the son of the well-known Dayan family of Aram Zova. The piyyut was written for a brit milah of a boy born into the community, as we learn from the last verse—“We welcome you, people of Aram Zova.”

Title:
זרמים יהודיים מהים הקריבי: המוסיקה של בית הכנסת "מקווה ישראל-עמנואל" מקורסאו
60
מוציא לאור: 
האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהדות הולנד והמרכז לחקר המוסיקה היהודית
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2009
מקום הקלטה: 
מונטריאול, ירושלים
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
22
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0901
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

מה קורה בבית הכנסת כשיהודים אנוסים לשעבר מתיישבים באי קורסאו שבים הקריבי במאה ה-17?

תקליטור זה, הפקה משותפת של המרכז לחקר יהדות הולנד והמרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית ירושלים, מספק חלק מהתשובה. תפילות ופיוטים מסורתיים עוצבו במקצבי ואלס מקורסאו המשלבים את המוסיקה הרומנטית של שופין עם מקצבים אפרו-אמריקאים. התוצאה: מוסיקה יהודית בטעם ייחודי בביצוע מחודש של יצירות שנמצאו בכתבי יד מהמאה ה-19 וה-20 בארכיון הקהילה הפורטוגלית-הולנדית המאוחדת "מקווה ישראל – עמנואל", קהילה קטנה וחשובה, בת 350 שנות קיום בקורסאו.

קורסאו הוא אי בקבוצת האיים האנטילים ההולנדיים, סמוך לחופי ונצואלה, שיש להם ממשל עצמי במסגרת ממלכת הולנד. המוסיקה של הקהילה היהודית הזאת משקפת את תלאותיה ההיסטוריות. הרפרטואר המגוון העולה מן המבחר שבתקליטור הזה מגלה זיכרונות מוסיקליים המשתלבים לסיפור מורכב. מוסיקה זו התבססה בתחילה על מסורת היהודית הפורטוגלית שהביאו חזנים אשר חונכו בקהילה האנוסים באמסטרדם. הרפרטואר הזה באופן דרמטי במהלך הדורות, תוך ששמר תמיד על קשר עם הזיכרון היהודי-פורטוגלי. ככל שהקהילה נחשפה להשפעות מודרניות, כגון זו של התנועה הרפורמית האמריקאית, השתנתה המוסיקה שלה. מיטב המוסיקאים באי, ברובם לא יהודיים, שירתו את בית הכנסת בקורסאו ויצרו מפגש חד-פעמי ומרתק.

 

גדעון צלרמאייר (חזן) וריימונד גולדשטיין (פסנתר)
עיבודים: ריימונד גולדשטיין
אנסמבל קולי: נעמה נצרתי (סופרן), שלי ברלינסקי (אלט), איבן כהן (טנור), ג'אי שיר (בס)

אין כאלוהינו (פאבל סלבנסקי)

הולחן על ידי פאבל סלבנסקי אשר נולד ב1909 בצ'כוסלובקיה בשם פנחס יעקב פרייליך. הוא היה אחד משישה ילדיו של חסיד בחצר בעלז. אחרי מלחמת העולם השנייה שירת כחזן בקהילות שונות בארצות הברית והתמנה לחזן הקבוע של בית כנסת "עדת שלום" בצפון-מערב דטריוט, שם פעל עד 1949. אז עבר לבית הכנסת "שלום" ב- Lake Shore Drive, שיקגו. הוא התגורר בקורסאו משנת 1971 עד 1975 וערך מבחר תעתיקים של שירת מענה ושל פיוטים לשבת. קטע אחד המיוחס לו, "אין כאלוהינו", נמצא בארכיון.

לכה דודי

לקוח מאחת האנתולוגיות המרכזיות של המוסיקה הליטורגית של קורסאו שערך החזן נורמן סוורלינג. בתוך אנתולוגיה זאת מופיעות מנגינות שאין להן זכר בארכיון המוסיקה של הקהילה אך כלולות באוסף של סוורלינג, אומצו על ידיו מאנתולוגיות שיצאו בדפוס, בניסיון לשמר את המרכיב הפורטוגאלי של התפילה, בהתאם לדרישה שהציב ועד הקהילה. דוגמה ברורה לכך היא "לכה דודי", הזהה כמעט לגמרי לגרסה הכלולה באנתולוגיה החשובה של החזן דוד אהרון די סולה מאמסטרדם ולונדון.

Title:
קולמוס הנפש: מסע מוסיקלי אל הניגון החסידי
60
מוציא לאור: 
האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר המוסיקה היהודית
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2009
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
מהדורה: 
1
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
1
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

אנדרה היידו- מנהל מוסיקלי, פסנתר, זמרה
ברוך ברנר- מחקר, עריכה, זמרה
יאיר הראל- כלי נקישה, טאר, זמרה
נורי יעקובי- ויולה, חלילית, זמרה
יונתן ניב- צ'לו, זמרה
מתי קובלר- פסנתר, זמרה
איתן קירש- קונטרבס, זמרה

לקריאה על הסדרה החדשה מוסיקה יהודית בת זמננו.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

ניגון ריקוד

לניגון זה אופי אינסטרומנטלי ומקורו בחבל בוקובינה הנמצא כיום בתחומי אוקראינה. סגנון ההקשה והזמרה הים-תיכוני מזרחי של יאיר הראל מגשר באופן טבעי בין מה שנדמה כשני סגנונות מנוגדים המופיעים בדרך כלל יחדיו במוסיקת כליזמרים שמקורה בארצות הבלקן.

אנעים זמירות ישראל

פיוט זה המיוחס לר' יהודה החסיד (נפטר בשנת 1217) מושר בסוף תפילות השבת והחג בקהילות אשכנז ונוהגים לפתוח את ארון הקודש בעת ששרים אותו. לחסידי חב"ד נעימה משלהם למילים אלה: ניגון רציני ורב הוד בעל נימה רוסית. בעיבוד זה הגוון מזרח תיכוני מסוים משום שיאיר הראל שר אותו ומלוו את עצמו בטאר האזרביג'אני.

Title:
זרמים יהודיים מהים הקריבי: המוסיקה של בית הכנסת "מקווה ישראל-עמנואל" מקורסאו
50
מוציא לאור: 
האוניברסיטה העברית, המרכז לחקר יהדות הולנד והמרכז לחקר המוסיקה היהודית
סוג חומר: 
תווים
מסורת: 
ספרדית-פורטוגלית
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2009
מהדורה: 
1
סדרה: 
יובל - סדרת מוסיקה
כרך: 
8
גיליון : 
8
עמודים: 
82
סוג הקלטה: 
הקלטה מסחרית
שפות: 
אנגלית
יוונית
קבצים מצורפים: 
Title:
טרובדור יהודי-ספרדי מראשית המאה העשרים: ההקלטות ההיסטוריות של חיים אפנדי מטורקיה
120
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרדית
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2008
מקום הקלטה: 
טורקיה
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
21
גיליון : 
21
עמודים: 
4 תקליטורים וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0801
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

תקליט זה מציין מלאת מאה שנה להקלטות מסחריות של מוסיקה יהודית-ספרדית. בשנת 1907 השיקה חברת 'תקליטי אודיאון' בטורקיה תקליט -78 ראשון של חיים אפנדי - הקלטה הראויה לתואר הכבוד 'ההקלטה המסחרית הראשונה של מוסיקה יהודית – ספרדית'. תקליט זה ותקליטים מוקדמים אחרים ציינו את תחילתו של עידן בתחום המוסיקה הזו, עידן שנמשך למעשה עד עצם היום הזה. כפי שעשה גם אלגאזי זמן קצר אחריו, חיים אפנדי הקליט פרקי תפילה למועדים שונים (במיוחד לימים הנוראים) ושירים בלאדינו, וכן קטעים אחרים בטורקית שאינם מיוצגים באסופת תקליטורים זו. הרפרטואר שלו – חתך של מה שמפיקים בחברות הקלטה והאמן המבצע עצמו חשבו ל'ראוי להקלטה' – מספק תמונה מהימנה על מצבה של המוסיקה היהודית – הספרדית במרכזים העירוניים הגדולים של האימפריה העות'מנית בשנים 1918-1890 בערך.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

קידוש

זהו ביצוע קלאסי של הקידוש בערב שבת המושר במסורת הספרדית המזרחית בפי ראש המשפחה לפני הארוחה החגיגית. הטקסט מורכב מפסוקי מבוא (בראשית ב 1-3) מהברכה על היין ומברכת השבת. הקטע מסתיים בווקליזה ובברכה מפי חיים אפנדי:'שבת שלוםסינייוריס' ('שבת שלום רבותי').

Las horas de la vida (אה לה אונה נאסי ייו)

זהו אחד השירים בלאדינו הנפוצים והמוקלטים ביותר במהלך המאה העשרים. הגרסה של חיים היא ההקלטה המוקדמת ביותר ומן השלמות ששרדו. מקורה בשיר עם אנדלוסי ומשולבים בה בתים משירים פופולריים אחרים מספרד. אפשר להניח שחיים אפנדי מילא תפקיד מכריע ביצירתו ובהפצתו של שיר לאדינו מודרני זה אשר יתכן כי שמע מפי אמנים ספרדיים שערכו מסעי הופעות ברחבי האימפריה העות'מאנית (סרוסי בדפוס 1)

Title:
שחר אעיר מתנומות: שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים
150
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרדית
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2007
מקום הקלטה: 
ישראל
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
20
עמודים: 
6 תקליטורים וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0701
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

הרעיון להוציא לאור את אסופת התקליטורים "שירת הבקשות בבית הכנסת הר ציון" התגבש בעקבות מחקר מקיף על המוסיקה הליטורגית במסורת "ספרד-ירושלים", שד"ר אסיקה מרקס עוסקת בו במסגרת המרכז לחקר המוסיקה היהודית מאז שנת תשס"א. התקליטורים שהופקו עד כה בסדרה "אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל", התבססו על הקלטות ארכיון. לעומת זאת, באסופה הנוכחית אנו מביאים סדרת הקלטות מקיפה של אירוע חי, שד"ר מרקס עשתה בבית הכנסת "הר ציון" בירושלים בשלהי שנת תשס"ג, במיוחד לצורך הפקת אסופה זו.

הבקשות במסורת "ספרד ירושלים" שהן התפתחות של מסורת הבקשות מן העיר חלב (ארם צובא) שבסוריה, משכו תשומת לב רבה של חוקרים בישראל ומארצות הברית, החל מתחילת המאה ה20. אולם למרות ההתעניינות, קיימות מעט מאוד הקלטות מסחריות של מסורת עשירה זו. בשנות השמונים של המאה ה20 יצאו לאור קלטות של רפרטואר הבקשות בנוסח ספרד-ירושלים בהוצאות "רננות - מכון למוסיקה יהודית" בירושלים, ובהוצאת הארכיון של הקהיל היהודית-סורית בברוקלין, ניו-יורק. החידוש בסדרת ההקלטות שלפנינו הוא שיש בה ממדים ואיכויות אתנוגרפיות שהיו חסרים בפרסומים הקודמים.
תודה מיוחדת לחזן הוותיק מר אברהם כספי, נושא נאמן של המסורת הספרדית הירושלמית, שנאות להכין את הפייטנים ואת קהל בית הכנסת "הר ציון" להפקה המיוחדת הזאת, ולנהל ביד רמה את מבצע כולו. אמנם שירת הבקשות בנוסח "ספרד-ירושלים" זוכה כיום לביצועים בבתי כנסת שונים בישראל ואף מחוצה לה, אך מוסכם שהמסורת של אברהם כספי וקהל "הר ציון" היא מן הנאמנות ביותר לטקס המוסיקלי העשיר הזה, שנערך בירושלים מזה כמאה וחמישים שנה. המרכז לחקר המוסיקה היהודית מודה מקרב לב גם לשאר האנשים שהשתתפו בהקלטות, אשר ללא הסכמתם והתלהבותם מבצע חשוב זה לא היה יוצא אל הפועל.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

קבצים מצורפים: 
אני אשוע בבוקר

מחבר: יוסף סתהון. הלחן מורכב מארבע יחידות מוסיקליות המקבילות לארבע הצלעות של שמונה המחרוזות. מבנה הלחן א-א-ב-א.

מלא פי שירה וזמרה

סימן: מאיר. הלחן כולל שלוש חטיבות: את הראשונה שר הקהל ואילו השניה והשלישית מתנהלות כשירת מענה בין סולן לקהל. החטיבה הראשונה מבוססת על מקאם עג'ם השניה על מקאם צבא והשלישית על מקאם ג'הרכא. יש מעבר מודאלי בין חטיבה לחטיבה. מבנה הלחן: חטיבה ראשונה-א-ב-א-ב ( צלעות 1234): חטיבה שניה-ג-ג-ד (צלע 5 ):חטיבה שלישית- ה-ה-ה-ו(צלע 6[7]).

Title:
יענו בקול שירים: שירי הדיואן של יהודי מרכז תימן
80
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2006
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
19
עמודים: 
2 תקליטורים וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

מסורות המוסיקה של יהודי תימן עשירות הן, ועוררו מאז ומתמיד את עניינם של חוקרי המוסיקה היהודית, כפי שייחודיותה של תרבות יהודי תימן משכה כבר את ראשוני החוקרים במדעי היהדות. העניין בתרבות זו לא נפסק עד לימינו, גם אחרי הגירתם של רוב יהודי תימן לישראל ותרומתם הייחודית לעיצובה של התרבות הישראלית, ובכלל זה המוסיקה הישראלית לגווניה השונים. מכאן שגם היום יש חשיבות רבה בפרסום ההקלטות הארכיוניות של המוסיקה של יהודי תימן.

באלבום זה מובא מבחר מתוך אוסף ההקלטות שערכו נעמי בהט-רצון ואבנר בהט בשנות השבעים. הבחירה נעשתה לפי איכות הביצוע וההקלטה, ולאחר מכן לפי עקרונות וצירופים המייצגים אפיונים מרכזיים של שירת הדיואן. כמה מהשירים בתקליטורים אלה מובאים במספר ביצועים המופיעים ברצף, כדי לאפשר למאזין לעמוד על מגוון הלחנים והצירופים, תוך התמקדות במאפיינים מרכזיים של זמרת שירי הדיואן. כל זמר בוחר לו את בתי השיר שברצונו לשיר, וכן את הלחנים ואת המעברים ביניהם. הדבר גם מאפשר לעמוד על גלגולי השירים במסורת יהודי תימן ובזמר הישראלי.

 

מבצעים: צדוק צובירי, שלום קיסר, אורי כהן, מנחם ערוסי, יוסף עוזרי, יוסף כהן, יהודה כהן, זכריה יצחק, אהרן כהן, חיים כהן, דני כהן, ברוך יפת, אהרן עמרם, אהרן חבשוש, ישראל חבשוש. ושות'

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

אם ננעלו דלתי נדיבים

שירה מאת שלם שבזי, שסימנה 'אלשבזי'. פיוט זה הוא אחד הנפוצים והמקובלים ביותר בקרב יהודי תימן. נהוג לשיר אותו בהזדמנויות רבות ושונות, בחתונות ובשמחות אחרות, ולחנים רבים לו. בתי הפיוט כתובים עברית וערבית לסירוגין.

שלום קיסר (אולפן הפונותיקה, YC 1181 ;27.1.1977), המלווה עצמו בהקשה על תוף, וקבוצת הגברים מקרית אונו, שרים את הבית הראשון והאחרון בליווי מחיאות כפיים. הזמר פותח בלחן המקובל ביותר לשיר, הלחן שנפוץ בישוב הארצישראלי בפי ברכה צפירה, והשירה היא שירת מענה: הסולן שר את הדלת והקבוצה עונה בסוגר. בתושיח עוברים ללחן שני, מהיר יותר. בתושיח מקובל המענה הבא: הסולן שר שורה ראשונה והקבוצה שורה שנייה, הסולן שורה שנייה והקבוצה שורה שלישית. בסיום השיר מאטים הזמרים בלחן שלישי ושרים מעין נוסחת סיום, ואז חוזרים על שתי השורות האחרונות שוב, בקצב מהיר, ומברכים "וכולכם ברוכים".

Title:
הו, תוכי רב יופי! שירי נשים יהודיות מקרלה
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
קוצ'ין
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2004
מקום הקלטה: 
ישראל, קוצ'ין
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
18
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0403
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
ליטאית
ארץ / אזור: 
הודו
תיאור: 

מאות שנים היו הנשים היהודיות של קוצ'ין שרות שירים יהודיים בשפת מליאלם של קרלה, הארץ הטרופית הקדומה בחוף הדרום-מערבי של הודו, שבה נולדו. 42 השירים שבתקליטור הם אך מעט מן הרפרטואר המסורתי של שירי נשים יהודיות במליאלם. רפרטואר זה כולל יותר מ300 טקסטים, אך המנגינות של רובם נשכחו. עד לאחרונה היו השירים וביצועם בסכנת הכחדה, שכן כמעט כל יהודי קוצ'ין היגרו לישראל, ובני הדור הצעיר אינם מבינים עוד מליאלם. למרבה המזל, הוקם פרוייקט משותף ובו צוות בינלאומי של חוקרים, שלומדים ומתרגמים את השירים, וכן קבוצה של נשים קוצ'יניות המסורות להחייאת ביצועם. תקליטור זה הוא אחד מפירות שיתוף הפעולה הזה. תרגומי השירים מופיעים בספר "יפהפייה - שירת הנשים של יהודי קרלה" בהוצאת מכון בן צבי (ירושלים, 2004).

 

מבצעות: שמחה יוסף, חנה יצחק, רחל קלע, וינוס ליין, שרה כהן, רובי ס' הלגואה, טובה סופר, רחל נחמיה, לאה א' אליהו, מרים דניאל, רבקה יהושוע, גליה חקו.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

שיר ברכה

שיר ברכה שנועד להזדמנויות שונות - בעיקר לחתנים לתינוק לפני שהוא נימול ולפדיון הבן. נוסחים של השירים נמצאו בתוך 19 מחברות שירים. ריבוי הנוסחים מעיד על הפופולריות של השיר אך מקשה על הפענוח שלו. השיר עוסק בעיקר בלידה ומהדהדות בו כמה ברכות מתוך תפילת שחרית.

ה' באייר

שיר ציוני בשפת מליאלם החוגג את הכרזת העצמאות של מדינת ישראל בה' באייר תש"ח. השיר משבח את הצעירים היהודים שהשתחרר מעול 'האנגלים האכזרים'. המילים הוצמדו ללחן של השיר "Enni enni parkkum manam" מסרט הקולנוע הטמילי Valukayi (חיים) מאת ר' סודארסאנאם (R. Sudarsanam) שהיה פופולרי באותם ימים. הוא הושר בימי העצמאות בראשית שנות החמישים בקהילת צ'נדמנגלם. הבית הראשון מתפקד כפזמון חוזר.

כשמשה קיבל חכמה

'שיר משחק' על ה'מוטאליאר' משה המקבל את התורה על הר סיני ומפיל את הלוחות מכיוון שנעשו כבדים. הוא קשור במדרש המספר שהאותיות עפו מן הלוחות כאשר משה ירד מן ההר וראה את העם סוגד לעגל הזהב. 'מוטאליאר' הוא כינוי שניתן למנהיגים של כמה קהילות בקרלה.

Title:
הניגון החסידי בפי החסידים
80
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
אשכנז מזרח
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2004
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
17
עמודים: 
שני תקליטורים וחוברת (150 עמ')
מספר הקלטה: 
AMTI 0402
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
וולשית
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

מכיל ניגונים מתוך מגוון של ז'אנרים ושל שושלות חסידיות, מושרים בפי סולן או קבוצה (מקהלה או קהל), לעתים בליווי כלים. הניגונים לקוחים מאירועים שונים בלוח השנה ובמחזור החיים: ניגוני שבת, חגים, זמירות, טיש, חתונה, ריקוד, דבקות, מארש, ואלס וכו'.
רוב הקטעים הוקלטו בירושלים ובני ברק, אחרים בכפר חב"ד, ברחובות ואחד בארה"ב.
כל הניגונים נלקחו מהקלטות שנעשו החל מ1961 ושמורות באוסף ארכיון הצליל הלאומי (הפונותיקה) שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
בצד מספר ניגונים פאן-חסידיים, מיוצגות בתקליטור זה הקהילות החסידיות הבאות: לובביץ', ויז'ניץ, קרלין (רוב הרפרטואר); בובוב, בויאן, סלונים, ספינקא, צאנז, קרטשניף, תולדות אהרן (מספר דוגמאות); אמשינוב, ביאלה, גור, וורקה, לעלוב, מוז'יץ, פוריסוב, שומרי אמונים ואחרים (דוגמאות בודדות).

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, או להזמין אותו באמזון.

"כי הנה כחומר"

ניגון של חסידי חב"ד מאת שלום חאריטונוב (1886- 1933) מניקולאייב שבאוקראינה. שלום ואהרן אחיו מבכירי ה"מנגנים" ומלחיני חב"ד פעלו בימי האדמו"רים ר' שלום בער (מהרש"ב) ובנו ר' יוסף (מוהריי"צ) בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים (זלמנוב כרך א מס' 66 וב"מפתח הניגונים" עמ' נא-נג נה נח). הניגון חובר במתכונת של ניגוני הוואלס החסידי עם המבנה הקלסי א-ב-ג-ב. במקור שרו אותו ללא מילים אך בישראל נוהגים בעלי תפילה חב"דים לשיר אותו עם הפיוט "כי הנה כחומר" בערבית של יום הכיפורים. המנהג הזה אומץ בישראל על-ידי בעלי תפילה מן החברה הדתית לאומית. הלחן התפרסם בשנות העשרים גם בקרב הציבור הלא דתי בארץ ישראלי כאשר עמנואל הרוסי חיבר לפיו את שיר הערש "שכב בני שכב במנוחה" (אלדמע-שחר ח"ב עמ' 70). בהקלטה זו הזמר שר את שני הבתים הראשונים בלבד.

"שיר למעלות אשא עיני"

ניגון לפרק קכא בספר תהלים שחיבר ר' בן-ציון הלברשטם מבובוב (1873- 1941). לפי העדויות שרו אותו חסידי בובוב בשמחות ובאירועים שונים ובחסידות קלויזנבורג שרוהו באירועי החתונה. הניגון מעוצב כקומפוזיציה בת שלושה חלקים: וואלס- חלק איטי- מארש. כל חלק מורכב מקטעים או פראזות החופפים לפסוקי התהלים. לוואלס (פסוקים א-ג) שלושה קטעים. החלק האיטי (פסוקים ד-ו) מסתיים בקדנצה פתוחה ואף לו שלושה קטעים: הראשון ממשיך במקצב הוואלס בטמפו קצת יותר איטי; הקטע השני- בסגנון רצ'יטטיבי והשלישי מעוצב כוואלס איטי. לחלק השלישי (פסוקים ז-ח) במקצב המארש שתי פראזות. הפראזה השנייה מסתיימת במודולציה מפתיעה.

Title:
המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מסורת: 
ספרדית-פורטוגלית
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2004
מקום הקלטה: 
ניו יורק
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
16
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0401
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
ארץ / אזור: 
ארצות הברית
תיאור: 

הליטורגיה הספרדית המערבית כפי שמושרת בפי אברהם לופז קרדוזו. קרדוזו הגיע מן הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, שימש בקהילה הפורטוגזית בסורינאם ואחר כך היה למעלה מ40 שנה החזן של הקהילה הספרדית-פורטוגזית בניו יורק, והיום הוא נחשב לאחד מאחרוני החזנים החיים של המסורת הספרדית-מערבית המפוארת. תקליטור זה משלב הקלטות שנעשו בטווח של כ50 שנה, ומבקש להדגים את השכבות השונות בליטורגיה: נוסחאות רסיטציה למגוון הזדמנויות (שבת, חגים, ברית מילה וחתונה), קנטילציה (קריאה בתורה והפטרה), ומנגינות לימים נוראים ולקינות.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

יום השישי

נוסח פורטוגלי מלא לקידוש ליל שבת שקורא אבי המשפחה לפני נטילת הידיים. הטכניקה המוזיקלית המשמשת בביצוע זה דומה לקריאה במקרא. נהוג לשיר את פסוקי המבוא (בראשית ב 1-3) בסגנון פסלמודי במינור. בברכה על היין הלחן הופך מז'ורי ונשאר במז'ור עד לחתימת הברכה.

שבע ברכות

ביצוע ייחודי זה של 'שבע הברכות' מבוסס על נוסחת רסיטציה דומה לזו של ברכות אחרות. בנוסחה זו שני חלקים כמו ברוב הברכות הליטורגיות היהודיות. מכיוון שהאורך של כל ברכה ב'שבע הברכות' שונה (הקצר ביותר הוא הראשון והארוך ביותר האחרון) המנגינה מתרחבת באמצעות מוטיבים נוספים. בעוד חלקה הראשון של המנגינה משתנה על-פי אורך הטקסט של כל ברכה חלקה השני המכיל את חתימת הברכה דומה בכולן. הברכות מסתיימות בפסוק "הודו כי טוב כי לעולם חסדו תנוסנה אנחות מישראל ותרבנה שמחות". הנוסחה של לופס קארדוזו ל'שבע הברכות' דומה לזה שתועד במסורות ספרדיות-מערביות אחרות כמו המסורת האיטלקית של ליבורנו ושל פירנצה.

AddToAny