JMRC Store

Title:
הליטורגיה של ביתא ישראל: נעימות התפילה של יהודי אתיופיה
100
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושילים, ישראל
שנה: 
2018
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
26
עמודים: 
3 תקליטורים וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
געז
ארץ / אזור: 
אתיופיה
תיאור: 

מיזמים מדעיים, בדומה ליין משובח, מבשילים לפעמים לאורך תקופה ארוכה. הפרסום הנוכחי, שלידתו ב-1986, הוא תוצאה של תהליך עיקש ומדוקדק לא פחות, ומשל היין מתאים לו באופן טבעי שכן הוא התממש בשיתוף עם עמיתים צרפתיים.

העלייה החשאית של יהודי אתיופיה דרך סודן, שהחלה בשנת 1979, התפרסמה בגלוי בעקבות "מבצע משה" שיצא לפועל בין נובמבר 1984 ותחילת ינואר 1985. בתקופת זמן קצרה זו, הוטס לישראל דרך סודן חלק נכבד של הקהילה היהודית האתיופית. בעקבות המבצע החליטו רשויות הקליטה בישראל לקבץ את הקייסים של קהילת ביתא ישראל במוסד הלימוד "מכון מאיר" בירושלים, כדי שיתוודעו אל ההיסטוריה היהודית ואל מצוות הדת האורתודוקסית (ההלכה), השולטות בחיי הפרט של תושביה היהודיים של מדינת ישראל. מנהיגים דתיים מובילים אלה של קהילת ביתא ישראל היו מומחים בנהגי המסורת הייחודית של יהדות אתיופיה, שהיא שונה מן ההלכה. עד מהרה התברר שתהליך החינוך מחדש, שהציב את יהודי אתיופיה בפני קונפליקטים כואבים, עתיד לשחוק במהירות את המנהגים הליטורגיים של ביתא ישראל. ביוזמתו של פרופ' שמחה ארום; מאמצי המחקר המשותפים של פרופ' פרנק אלוורז-פרייר, ד"ר שושנה בן-דור וד"ר אוליבייה טורניי; ושיתוף הפעולה בין מגוון מכוני מחקר מישראל ומצרפת, פרוייקט ההקלטה השיטתי של הקייסים – אשר החל במכון מאיר בשנות ה-80' הפך למחקר מעמיק ואמביציוזי המספק הבנה מקיפה של הליטורגיה של ביתא ישראל כפי שבוצעה באתיופיה עד אמצע שנות ה-80 של המאה ה-20.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

Bǝ'ǝnti'ahomu feṭǝrā (סולן: קיס רחמים)

 

תפילה זו נאמרת בראש השנה (Ber’hān Sarāqa) השכם בבוקר, לפני זריחת השמש. הטקסט מקשר בין בריאת השמים, הארץ והמים ובין האבות הקדמונים שעבורם הם נבראו. קשר ישיר נוצר כאן בין ראש השנה, בריאת העולם והאבות. מעלותיהם של האחרונים מביאות טוב על צאצאיהם. הרחבה כזאת של משמעות הטקסט התנ"כי מקרבת את ביתא ישראל אל היהדות הרבנית.

 

Yǝtbārek… wanevāvo (סולן: קיס רחמים)

 

תפילה זו נאמרת בסביבות הצהריים או אחר הצהריים בטקס ה- Āstaseryo לכבוד יום הכיפורים (Aescoly 1951). היא נפתחת בציוויים דומים לאלה שצוינו לעיל. חלק מהפסוקים נלקחו מספר שמות, וחלק מספר ויקרא. לאחר מכן מפורטים הציוויים המתייחסים ישירות ליום כיפור (ויקרא טז, כט–לא; ויקרא כג, כו–לב). התפילה ממשיכה וקובעת שחובה לשמור את השבת. בהמשך היא מתארת ומהללת את ירושלים, עירם של אברהם ויצחק, שאותה צריכים המתפללים לשבח בתפילותיהם ובזמירותיהם. בני ישראל קשורים לירושלים באמצעות מחויבויות שונות. התפילה מעלה את האותיות דל"ת וזי"ן שלעצם הגייתן כוח פעולה. צדק ואור יבואו מירושלים.

התפילה בנויה משני חלקים. הראשון, שהוא קצר מאוד ובלתי ממושקל, הוא אנטיפונאלי. בעקבותיו בא שיר ריקוד במבנה המיולה, מלווה ברקיעות רגליים של הקייסים לצורך הדגשה, ולעתים גם בקולות גרוניים קצביים. בקטע הזה, בניגוד  לקודמים לו, מתחלף תפקיד הסולן בין קייסים אחדים. מכיוון שהסדר אינו קבוע מראש, קורה לעתים ששני קייסים או יותר פוצחים בשירת סולו במקביל. אורכי הפסוקים משתנים, ועשויים להיות בני 16, 18, 22, או אפילו 24 פעמות לכל תבנית המיולה. דבר זה נובע בעיקר מהחפיפה בין קטעי סולו שונים וסופי הקטעים המקהלתיים.

 

Ǝsebāhaka bakʷwelu gize, Zegevre ‘aviya wamenkǝra, Wǝ'ǝtus kǝma mǝr`āwi, 'Amlākǝ `ālem' (סולנים: קייס אברהם ואחריו קייס ירמיהו)

 

התפילה כוללת ארבעה קטעים המושרים בחתונות בסדר המופיע כאן. שני הקטעים הראשונים מושרים בהזדמנויות אחרות בנפרד. בחלק הראשון, המתפללים מכריזים שיהללו את אלוהים תמיד, שהם מאמינים בו ותמיד יהיו נאמנים לו. בהמשך מוזכרת תפילה בבית אלוהים. המתפללים מבקשים בסוף מאלוהים להנחות אותם. הקטע השני מופיע בנפרד בחגיגות אחרות של ביתא ישראל. המתפללים מודים על הרשות שנתנה להם להיות נוכחים באירוע הליטורגי ולבצע אותו, והם מהללים את אלוהים על כך. החלק השלישי כולל את עצם הברכות לחתונה. הוא מצטט חלק מתהילים יט, ומקשר את הפסוקים עם החתן. לאחר מכן מופיעות ברכות לפרי בטן ופרי האדמה מתוך דברים ז, יג-יד. החלק האחרון של התפילה הוא קריאה לאלוהים. מבקשים אותו לברך את מאמיניו בשלום, חסד, נחמה, אור וצדק. הקטע מסתיים בסדרת ברכות לעיר ירושלים: שלום על עיר האבות, על המקדש, ועל ציון הקדושה.

ארבעת הקטעים המושרים ביחד בטקסי חתונה מהווים מקבץ מעניין מבחינה מוזיקלית. הביצועים מגוונים, קטעי הסולו מתחלקים בין מספר קייסים על פי תור (לעיתים בתוך אותו קטע), וקיים גיוון גדול במלודיות ובארגון הזמן. התפילה הראשונה, שהיא קצרה יחסית, היא אנטיפונאלית. השנייה מתחילה לאחר הפסקה. היא כוללת שני חלקים, אחד בתבנית המיולה והשני בתבנית מענה, שבה אחרי מבעים ארוכים מאוד מופיעים מבעים קצרים מאוד. באתיופיה ליוו את שתי התפילות הראשונות ואת החלק הראשון של השלישית בגונג ובתוף מסגרת. החל מחלק ההמיולה השני, התפילה מודגשת על ידי רקיעות רגליים של הקייסים על האדמה. החלק השלישי הוא אנטיפונאלי, והמודוס המוזיקלי שלו שונה. לבסוף, לתפילה האחרונה שלושה חלקים: הראשון והשלישי בתבנית המיולה, ואילו האמצעי אנטיפונאלי ובמודוס מוזיקלי אחר.

 

מסורת: 
אתיופית
Title:
ארבע אותיות - שירת קודש ממערב הסהרה
60
מוציא לאור: 
המרכז לחקר המוסיקה היהודית\מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח\ נענע דיסק
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2017
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
5
עמודים: 
64
סוג הקלטה: 
הקלטה מסחרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
יוונית
ארץ / אזור: 
צפון אפריקה
תיאור: 
התקליטור שלפנינו מוקדש לפיוטים של יהודי אזור תפילאלת, ובמיוחד למורשת הצדיק הנערץ רבי יעקב אבוחצירא ובני השושלת הרבנית שייסד. השירים מאוגדים בקובץ 'יגל יעקב' (ראו להלן). אל שירי האוסף הוספנו מעט פיוטים מאת מחברים אחרים ממסורת יהודי מרוקו וכן שיר ישראלי אחד.
 
חברי אנסמבל הפיוט של מכון בן–צבי ובראשם יאיר הראל ואברהם כהן, הם שהגו את הרעיון להפיק את האוסף, והם גם מבצעי השירים. תוך פיתוח מסורות בעל-פה של חברי האנסמבל שמוצאם מאזור תפילאלת, ובהתבסס על חומרים ארכיוניים, הצליח אנסמבל הפיוט לייצר מיזוג ייחודי בין דרכי ביצוע
מסורתיות ובין מצלול חדש שמקורו בדחף לחדש מסורת זו בכלים אמנותיים. מצאנו שהפקה זו תואמת את הסדרה "מוזיקה יהודית בת זמננו", שכן היא ממזגת זיכרונות בעל פה עם חומרים ארכיוניים של מהגרים שהגיעו לישראל משוליה הדרום-מזרחיים של הסהרה המרוקאית, ומתעמקת בהם לאורן של מגמות עכשוויות בזמרת הפיוט בישראל.

 

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

רשימת שירים: 
אל חי
מזמור שיר 1
יום השבת
אעופה אשכונה
את אדמה
יחיד רם
יונתי תמתי
מזמור שיר 2
ה' אלוהינו
האד אל כאס
ארוממך
אליך ה' - שערייך
מזמור שיר 3
מסורת: 
מרוקאית
Title:
"וועמען וועסטו זינגען, וועמען?" לייבו לוין שר ביידיש
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2016
מקום הקלטה: 
בוקובינה, ברה"מ וישראל
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
25
עמודים: 
תקליטור וחוברת
סוג הקלטה: 
הקלטה מסחרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
וולשית
תיאור: 
"ראוי ששיריו של לייבו יזכו להתייחסות מקצועית" כתבה בשנת 1984 נחמה ליפשיץ, זמרת יידיש בעלת שם עולמי, בדברים לזכרו של חברה לבמת היידיש, השחקן, הקריין, המלחין והזמר לייבו לוין (1983-1914) מצ'רנוביץ (כיום צ'רניבצי בדרום מערב אוקראינה). עם מלאת מאה שנים להולדתו של לוין, נותן המרכז לחקר המוזיקה היהודית מענה חלקי למשאלתה של ליפשיץ בהפקת התקליטור שלפנינו.
 
תקליטור זה מבוסס על עבודה מקיפה ורבת שנים של איסוף וקטלוג כל ההקלטות ההיסטוריות ששרדו בביצועו של לייבו לוין באוספים פרטיים ובארכיונים (ובראשם ארכיון הצליל בספרייה הלאומית). מתוך מצאי זה נבחר האוסף המייצג שבתקליטור. מיכאל לוקין, חוקר במרכז למוסיקה יהודית המתמחה בשיר היידי ובתרבות היידיש במזרח אירופה, חיבר מאמר מקיף הנלווה לתקליטור ובו הוא מתמצת את עיקרי יצירתו של לוין כפי שהיא משתקפת בלקט המוקלט. בחוברת המלווה את התקליטור כלולים כל הטקסטים של השירים ביידיש, בתעתיק לועזי ובתרגום לעברית, אנגלית ורוסית וכן מידע על המשוררים.

 

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

קבצים מצורפים: 
נום, נום

מילים: ה. לייוויק. הולחן בשנת 1936. הקלטה ביתית.

פולקה-מזורקה

מילים: א. לוצקי. השיר הולחן בשנת 1936 ופורסם לראשונה בשנת 2005. הוקלט ע''י קול ישראל. פסנתר: מתיאס מלווה.

סתיו

מילים: איציק מאנגר. הולחן ב-1936. הוקלט ע''י קול ישראל במהלך הקונצרט האחרון של לייבו לוין ב-27.12.81 בירושלים.

מסורת: 
אשכנז
Title:
חוויית הדבקות בניגוני חסידות חב"ד בישראל
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
ספרים
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2015
סדרה: 
יובל - סדרת מוסיקה
כרך: 
11
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 
הרבי החמישי בשושלת חסידות חב"ד. הבנת עוצמתה של חוויית הניגון בעבודתו הדתית של החסיד תוך דגש במושג "רצוא ושוב" וחשיבותה של ההתוועדות החסידית, אשר בהן יש לחוויית הניגון מקום נכבד – הם הנושאים המרכזיים של הספר החדש מפרי עטו של רפי בן-משה אשר ראה אור לאחרונה ב'יובל – סדרת מוסיקה' של המרכז לחקר המוסיקה היהודית. המחקר הזה, ראשון בסוגו, מבוסס על התבוננות ישירה בהתוועדויות של חסידי חב"ד והקלטתן, על ניתוח של הניגונים המיוחדים לאירועים אלו ועל עיון פרשני מעמיק של דברי האדמו"רים בעניין הניגון בעבודת הקודש. הספר כולל תעתיקים בתווים של הניגונים וכן מלווה על ידי תקליטור עם מבחר הקלטות שדה.
קבצים מצורפים: 
מחבר
מסורת: 
אשכנז
Title:
אור הגנוז: פניני חזנות ושירים ביידיש בלבוש חדש
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר מוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2015
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
4
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
ארץ / אזור: 
מזרח אירופה
תיאור: 

פרופ' אנדרה היידו, מראשוני החוקרים של המרכז לחקר המוסיקה היהודית, והחזן אשר היינוביץ, חברו יחדיו ליצירת אוסף קטעי חזנות שירים ביידיש, המשקף את מיטב הרפרטואר הזה בפרשנות חדשה שחיבר היידו לקול ולפסנתר. בטכניקת הלחנה המזכירה את גישת המלחינים מהתקופה הרומנטית לפרשנות מוסיקלית של טקסטים ספרותיים (במקרה שלפנינו טקסטים ליטורגיים ושירים ביידיש), היידו "קורא" בצורה רעננה וברגישות קטעים מחזנות אשכנז באמצעות ארגז הכלים של המלחין בן זמננו. הפקה זו, אשר יזם הקונסרבטוריון רון שולמית בירושלים, היא תשורה מתאימה ביותר לאוהבי חזנות אשכנז ולציבור המתעניין במוסיקה היהודית בכלל, לרגל שנת היובל למרכז לחקר המוסיקה היהודית.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

Raza Deshabbat

רזא דשבת (סוד השבת) הוא החלק השני של הטקסט הקבלי כגונא דאינון מתיחדים לעילא (כפי שהם מתאחדים למעלה) מתוך ספר הזוהר, שהחסידים נוהגים לומר בערב שבת. טקסט זה, בשפה הארמית, מגשר אצלם בין קבלת שבת לתפילת ערבית. הוא מתאר את הזיווג המיסטי המתרחש כל ערב שבת, לפי תורת הקבלה, בין הכוחות הזכריים לנקביים בתוך האלוהות. השבת היא התגלמותה הארצית של ספירת מלכות, שבה מתרכזים ששת הכוחות הנקביים שבמערכת הספירות האלוהית.

Eileh Toldot Noah

שיר היתולי על נטייתו של נח איש המבול לכוסית של משקה. המשורר א' אלמי (שמו המקורי אליה-חיים שעפס) השתייך לחוג חוקרי הפולקלור היהודי בוורשה, אשר שאבו את השראתם משכו בעיקר שירים של אנשים מן העולם התחתון, שיכורים ופרוצות, ובהשראתם כתב שירים משלו. השיר "אלה תולדות נח" בנוי על שיר משחק של ילדים המתחיל במילים "אלה תולדות" מפועלו של י"ל פרץ.

מסורת: 
אשכנז
Title:
שירי מחזור החיים של היהודים הספרדיים במזרח הים התיכון
80
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2014
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
24
עמודים: 
2 דיסקים + חוברת
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
קירגיזית
תיאור: 

התקליטור, מס' 24 בסדרה היוקרתית של המרכז 'אנתולוגיה של מסורות מוזיקליות בישראל'. התקליטורים כוללים שירי עם בלדינו שיהודיות ויהודים היו שרים באירועי מחזור החיים בקהילות יהדות ספרד במזרח הים התיכון (תורכיה, ארצות הבלקן וארץ ישראל). הקלטות ודברי הסבר נערכו על ידי אחת החוקרות הוותיקות של המרכז ומן הדמויות הבולטות בחקר שיר העם בלדינו בעולם, ד"ר שושנה וייך-שחק. התקליטורים מסכמים את העבודה האתנוגרפית של וייך-שחק המתפרסת על פני כארבעים שנה במסגרת המרכז לחקר המוסיקה היהודית וארכיון הצליל הלאומי בספרייה הלאומית. בתקליטורים שמונים ושבעה שירים, חלקם נדירים ביותר וחלקם בגרסאות שונות, המבוצעים על ידי מיטב זמרי העם של קהילות יהודי ספרד מתורכיה ומארצות הבלקן, נשים ברובם המכריע, שהוקלטו ברובם המכריע אחרי הגירתם לישראל. את ההקלטות מלווה ספרון תלת-לשוני (עברית, ספרדית, אנגלית) עשיר במיוחד במידע ובו דברי הסבר מפורטים על הקשרי הביצוע של השירים, שפתם ותוכנם הספרותי וכן על הסגנונות המוסיקליים של השירים השונים.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד באמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק

Includes: 
שני דיסקים וחוברת
La mujer de Terah

דמותו של אברהם, הנימול הראשון, משחקת תפקיד מרכזי בברית המילה. הקופלה הנוכחית מספרת על אמו של אברהם ועל אביו תרח, והיא מבוססת על מדרש אודות לידת אברהם. אשתו של תרח הרתה. היא השתנתה והחווירה; אף שידעה את הסיבה לכך, לא גילתה את מצבה ולו גם לבעלה. היא שוטטה בשדות וכרמים וסבלה צירי לידה, ובסופו של דבר ילדה את אברהם במערה. השיר ממשיך ומספר את סיפורם של אברהם בזקנתו )בגיל מאה( של שרה אשתו )בגיל תשעים( ושל בנם יצחק, ואת הסיפור התנ“כי על עקידת יצחק.

El novio manda galechas

גרסה של שיר שנושאו רשימת המתנות שהחתן הנדיב והפזרן קנה לכלתו, והתקוות שהוא מטפח לגביה. השורה הראשונה של כל בית מכריזה על המתנה שנשלחה לכלה: כפכפי עץ, סיכות שיער, ממתקים, ארנק, מלתחה. השורה השנייה מציינת תכונה אשר חורזת עם המתנה: הכלה תהיה חסודה וישרה, היא תבוא בלוויית קרובי משפחתה, היא תתקשט באגודות של חוטי זהב ארוכים בשני צדי פניה, היא לא תהיה זקנה, היא תחזור מהמקווה. “מי ייתן ותהיה זו שעה מבורכת“ אומר הפזמון.

מסורת: 
ספרד מזרח

Music in Antiquity - The Near East and the Mediterranean

מוסיקה הייתה אחד המרכיבים של הרצף התרבותי שהתפתח בציוויליזציות העוקבות של המזרח הקרוב ויוון ורומא. ספר זה מכסה את הטווח והמכלול של הסימביוזה הזו, וכן בוחן ממצאים ארכיאולוגיים, טקסטים וחומרים איקונוגרפים באזורים גיאוגרפיים ספציפיים לאורך אזור זה. הספר השמיני בסדרת יובל-קובץ מחקרים של המרכז לחקר המוסיקה היהודית באוניברסיטה העברית, מספק הערכה מחקרית עדכנית על הנוף הצלילי העשיר של ציוויליזציות עתיקות.

סוג חומר: 
ספרים
שנה: 
2014
Title:
ילד חן, ילדת חן: שירי הזמר של ילדי היישוב העברי בארץ ישראל (1948-1882)
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2013
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
23
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

תקליטור זה כולל שירים בעברית שחוברו עבור ילדים יהודים בארץ ישראל, והושרו בפועל בפי ילדים אלו. הלקט המובא מייצג מגוון של סוגת שירי הילדים במחצית הראשונה של המאה העשרים. הוא כולל שירי משוררים קנונים שהלחינו מלחינים מקצועיים, שירי משוררים ומלחינים חובבים, שירים מתורגמים ולחנים שאולים.

אולם באסופת השירים שנבחרה לתקליטור יש שירים שברובם אינם נכללים בקנון הנפוץ כיום: שירים שהיו מוכרים בעבר ואין למצוא אותם עוד בהקלטות מסחריות או באינטרנט. נוסף על כך, ההקלטות המובאות כאן הן מפי מבוגרים אשר שרו שירים אלו בילדותם - שירים שלמדו בגני הילדים ובבתי הספר, או שירים שלמדו בבית מהוריהם. מבצעים: נעמי אבלס, פנינה אברמסון, גיל אלדמע, טלילה אלירם, חיים ברקאי, בת-עמי זמירי, מרים (בת אברהם) לויטין, מרים כהן, יעקוב מזור, שמעון פלמן, רותי פריד, בלהה קורקין, שולמית רוזנפלד, רעיה רותם, הרצליה רז.

ראו שיר החודש פברואר 2014, הכולל הרחבות מרתקות על השיר פרה פרה שכלול באלבום.

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

שיר הנמל

In the Israeli imagination, the Mediterranean Sea evokes at once the western frontier, the venue from which one arrives to the Land of Israel, as well as the vital connection to the outside world, tangible or imaginary. For this reason songs about boats, sea travel and ports are also conspicuous in the children’s repertoire in Hebrew.

One example is ‘Song of the Port’ written by the eminent poetess Lea Goldberg to mark the celebration of the opening of the Tel Aviv seaport in 1936. The song, published in Davar le-yeladim (an influential children’s newspaper published by the Labor Party), resounds with optimistic markers of progress and industrial activism: ‘A thousand hands unload and build / we conquer the seashore and the wave / we are building a harbor here!’

Title:
אהבת עולמים: הפיוט האנדלוסי בין המגרב לירושלים
80
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2012
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
מהדורה: 
1
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
3
עמודים: 
2 תקליטורים וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
ארץ / אזור: 
ישראל
תיאור: 

מבצעים: הרב חיים לוק, תזמורת ירושלים החדשה, אנסמבל הפיוט שליד מכון בן צבי

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

עורך
עורך
אומר לאדוני מחסי

אומר לאדוני מחסי

Title:
תן זמירות עמי: פיוטים מתוך מחזור ארם צובה (רפ"ז) בלחן חדש
60
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
סוג חומר: 
הקלטות
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
שנה: 
2012
מקום הקלטה: 
ירושלים, ישראל
מהדורה: 
1
סדרה: 
מוסיקה יהודית בת זמננו
כרך: 
2
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
יוונית
תיאור: 

מבצעים: דוד שירו, יחזקל ציון, הרב דוד מנחם

ניתן להאזין לאלבום זה בספוטיפיי, להוריד מאמזון כקובץ mp3, או למצוא אותו באפל מיוזיק.

 

מפי אל

Composer: Rabbi David Menahem / Maqam: Hijaz

This piyyut for Simḥat Torah appears in the maḥzor after the service and Torah reading for that holiday. We readily recognize its opening—Mi-pi El, mi-pi El, titbarach Israel—from the well-known Simḥat Torah piyyut beginning Ein adir ka-Adonai, ein baruch ke-ben Amram (which does not appear in the maḥzor). Like other piyyutim that were originally written for Shavuot (Pentecost) but were also sung on Simḥat Torah, the topic is the giving of the Torah. Some ascribe it to R. Elazar ha-Bavli (13th century, Baghdad), but this attribution has not been confirmed.

 

ענו בהמון שיר

Ascribed to Shmuel Ha-Dayan Ben Moshe

Composer: Rabbi David Menahem / Maqam: Bayat-Huseyni

A piyyut for brit milah (circumcision) included in the section of seliḥot for the Sabbaths of the month of Elul. The author is apparently R. Shmuel Ha-Dayan ben Moshe of Aram Zova (c. 1150-1200). R. Shmuel was a prolific poet, and several of his poems are of an exceptionally high level. We do not know whether the description dayan (religious judge) refers to a position he occupied, or whether he was the son of the well-known Dayan family of Aram Zova. The piyyut was written for a brit milah of a boy born into the community, as we learn from the last verse—“We welcome you, people of Aram Zova.”

AddToAny