שחר אעיר מתנומות: שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים

שחר אעיר מתנומות: שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים

רכישה דרכנו

150.00
סוג חומר: 
הקלטות
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פרסום: 
ירושלים, ישראל
מקום הקלטה: 
ישראל
שנה: 
2007
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
20
עמודים: 
6 תקליטורים וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0701
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
ארץ / אזור: 
ישראל
מסורת: 
ספרדית
תיאור: 

הרעיון להוציא לאור את אסופת התקליטורים "שירת הבקשות בבית הכנסת הר ציון" התגבש בעקבות מחקר מקיף על המוסיקה הליטורגית במסורת "ספרד-ירושלים", שד"ר אסיקה מרקס עוסקת בו במסגרת המרכז לחקר המוסיקה היהודית מאז שנת תשס"א. התקליטורים שהופקו עד כה בסדרה "אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל", התבססו על הקלטות ארכיון. לעומת זאת, באסופה הנוכחית אנו מביאים סדרת הקלטות מקיפה של אירוע חי, שד"ר מרקס עשתה בבית הכנסת "הר ציון" בירושלים בשלהי שנת תשס"ג, במיוחד לצורך הפקת אסופה זו.

הבקשות במסורת "ספרד ירושלים" שהן התפתחות של מסורת הבקשות מן העיר חלב (ארם צובא) שבסוריה, משכו תשומת לב רבה של חוקרים בישראל ומארצות הברית, החל מתחילת המאה ה20. אולם למרות ההתעניינות, קיימות מעט מאוד הקלטות מסחריות של מסורת עשירה זו. בשנות השמונים של המאה ה20 יצאו לאור קלטות של רפרטואר הבקשות בנוסח ספרד-ירושלים בהוצאות "רננות - מכון למוסיקה יהודית" בירושלים, ובהוצאת הארכיון של הקהיל היהודית-סורית בברוקלין, ניו-יורק. החידוש בסדרת ההקלטות שלפנינו הוא שיש בה ממדים ואיכויות אתנוגרפיות שהיו חסרים בפרסומים הקודמים.
תודה מיוחדת לחזן הוותיק מר אברהם כספי, נושא נאמן של המסורת הספרדית הירושלמית, שנאות להכין את הפייטנים ואת קהל בית הכנסת "הר ציון" להפקה המיוחדת הזאת, ולנהל ביד רמה את מבצע כולו. אמנם שירת הבקשות בנוסח "ספרד-ירושלים" זוכה כיום לביצועים בבתי כנסת שונים בישראל ואף מחוצה לה, אך מוסכם שהמסורת של אברהם כספי וקהל "הר ציון" היא מן הנאמנות ביותר לטקס המוסיקלי העשיר הזה, שנערך בירושלים מזה כמאה וחמישים שנה. המרכז לחקר המוסיקה היהודית מודה מקרב לב גם לשאר האנשים שהשתתפו בהקלטות, אשר ללא הסכמתם והתלהבותם מבצע חשוב זה לא היה יוצא אל הפועל.

קבצים מצורפים: 
דוגמאות קול: 
אני אשוע בבוקר

מחבר: יוסף סתהון. הלחן מורכב מארבע יחידות מוסיקליות המקבילות לארבע הצלעות של שמונה המחרוזות. מבנה הלחן א-א-ב-א.

מלא פי שירה וזמרה

סימן: מאיר. הלחן כולל שלוש חטיבות: את הראשונה שר הקהל ואילו השניה והשלישית מתנהלות כשירת מענה בין סולן לקהל. החטיבה הראשונה מבוססת על מקאם עג'ם השניה על מקאם צבא והשלישית על מקאם ג'הרכא. יש מעבר מודאלי בין חטיבה לחטיבה. מבנה הלחן: חטיבה ראשונה-א-ב-א-ב ( צלעות 1234): חטיבה שניה-ג-ג-ד (צלע 5 ):חטיבה שלישית- ה-ה-ה-ו(צלע 6[7]).