נעמי שמר כינתה את עצמה מזמוראית. לא משוררת, לא מלחינה, מזמוראית. מדוע יצרה כינוי מיוחד זה? הנה תשובתה (בראיון עם ד'ר טלילה אלירם במרס 1994): 'הכינוי 'מזמוראית' (או 'מזמוראי') במובן songwriter נולד מתוך מצוקה. בעברית אין הבדל בין songל ין poem: כולם שירים. 'משוררת' זה poet, זה לא נוח לי וזה לא כולל מלודיה. 'פזמונאית' נראה לי הולם את השירים הסטיריים והקלים ואת המבנה בית–פזמון–בית–פזמון, שלא מופיע, לדוגמה, בשיר כמו 'לשיר זה כמו להיות ירדן'. ועל כן, באופן זמני, אני מבדילה בין 'שירי זמר' ו'שירי אמר' (או 'שירי ספר'), ולפי זה, בינתיים, אני מזמוראית'.
נעמי שמר היא ילידת קבוצת כנרת. הוריה רבקה ומאיר ספיר שעלו מוילנה היו ממקימי קיבוץ כינרת. אמה שזיהתה כי בתה כשרונית במיוחד בתחום המוזיקלי עודדה אותה ללמוד נגינה בפסנתר והיא החלה את לימודיה בגיל צעיר מאד. בהיותה בגיל שש קיבלה אמה פסנתר והוא העמד לרשות כל ילדי הקיבוץ אך בעיקר נגנה בו נעמי עצמה. כפי שהיא סיפרה: ' מגיל שש אני מובילה את השירה בציבור בקבלות שבת ובחגים וזה זורם בדמי וזה הוביל אותי לכתיבה. בסך הכל רציתי להוסיף שירים למעגל שירי העם עליו גדלתי'.
שמר למדה באקדמיה למוזיקה בתל-אביב ובירושלים וכשחזרה לקיבוץ כמורה לריתמיקה –הרגישה כי אין מספיק שירי ילדים אותם היא צריכה לצורך עבודתה ולכן חיברה מספר שירי ילדים ביניהם: 'הדואר בא היום', 'אחינו הקטן', 'הטיול הקטן' ועוד. השירים הופיעו לראשונה באלבומה של יפה ירקוני, שירים מכנרת, (1958) שסייע לשמר בפריצת דרכה כמלחינה ומחברת שירים.
נעמי שמר גויסה בגיל 22 לנח'ל שם עשתה את שירותה במחלקת התרבות של הנח'ל. בשנת 1955 שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי וכתבה מלים ללחנים של השירים שהפכו שירי המחזמר 'פשיטה בכפר' שהעלה בלהקת פיקוד מרכז ומאוחר יותר נקרא 'חמש חמש' והעלה בתאטרון ה'אהל'. בין השירים המפורסמים ממחזמר זה: 'רב האור והתכלת', 'שיר הבר' (שהוקלטו על ידי ריקה זראי) , ו'סמוך על התרנגול' (הוקלט על-ידי רן ונמה בשנת 1959). בעקבות הצלחת המחזמר החלה נעמי שמר כותבת שירים ללהקות צבאיות ולזמרים. ב- 1957 חיים טופול הזמין אותה לכתוב שירים ללהקת בצל ירוק, והא כתבה את 'נועה' ו'זמר נודד'. על השיר הזה אמרה שמר: 'הפריצה הגדולה קרתה בשיר 'זמר נודד'. חיים טופול ידע שאני כותבת גם מנגינות והוא פנה אלי וכך כתבתי ללהקת בצל ירוק את כרטיס הביקור שלי וממנו אפשר להתחיל ולספור. אוהבים לציין אותו כשיר העברי הראשון במאז'ור. במילים שלו קיים האני מאמין שלי: קולי ישיר אבל אתם לו הד. זה היה כיפאק-הי אחד גדול, תרועת שמחה שקיימת בשירים רבים שלי. לנתח מאין זה בא זה מסובך מדי. הדברים זרמו עם החיים שלי באופן טבעי. למשל כתבתי המון שירי לכת כי פשוט הלכנו הרבה ברגל. הרגשתי שעד עכשיו כתבו בשבילי ועכשיו אכתוב בשבילכם'.
בשנת 1958 היא כתבה לצמד הדודאים את המלים ללחנו של שמעון ישראלי 'שיירת הרוכבים' וחתמה בשם 'אליפז'. ועוד כתבה להם את 'שיר לחג עשור', 'כיבוי אורות'. באותה שנה היא כתבה למספר להקות צבאיות, בין השירים שכתבה ללהקת פיקוד מרכז השיר 'חמסינים במשלט', וללהקת פיקוד צפון כתבה את 'בגלל מסמר'. עוד היא כתבה ללהקות הצבאיות שירים נוספים שהפכו במשך השנים חלק מהגרעין הקשה של הז'אנר שירי ארץ ישראל , ביניהם 'בשדה תלתן', 'הופה הי', 'מחר', 'עוד לא אכלנו', 'מה אמרו הצפרים' ו'מטריה בשניים', 'הטיול הגדול' ו'חפש אותי' בו שילבה את כתובתה (אני גרה בדפנה 6). בשנת 1960 כתבה ללהקת פיקוד המרכז את 'הופה היי', שזכה במקום הראשון בפסטיבל זמר בינלאומי בפזארו שבאיטליה.
מספר שירים כתבה נעמי שמר למלותיה של המשוררת רחל ביניהם 'בגני נטעתיך' ו'זמר'. היא כתבה גם שירים לנופי הכינרת ביניהם 'חורשת האקליפטוס' שנכתב בשנת 1963 למחזמר 'כיצד שוברים חמסין', שנכתב ליובל קבוצת כנרת,הקבוצה בה נולדה, והלחינה את שירה של רחל 'כנרת'. בשנת 1964 היא כתבה מספר שירים לתכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון. הראשון שהתפרסם היה 'אהבת פועלי הבנין' שהוקדש בספר השירים הראשון שלה 'הספר הראשון' לאריק, יורם ובני (חברי השלישיה). עוד היא כתבה לתכנית זו את השירים 'סרנדה לך' ותרגמה את השיר היווני 'איילת אהבים' שאף הוא הושר על-ידי השלישיה.
בתחילת שנות השישים לאחר פרידתה מבעלה, השחקן גדעון שמר, היא נסעה עם בתה ללי (הללי) לפאריז, ביקור שהניב בין השאר את השיר 'העיר האפורה' אותו שלחה מפאריז לשלישיית גשר הירקון לתכניתם השנייה. ביקורה בפאריז קרב אותה לתרבות המוזיקלית הצרפתית והיא החלה לתרגם שירים צרפתיים לעברית. בין השאר תרגמה את 'אילו ציפורים', 'שלגיה', ושירים רבים של ז'ורז' ברסאנס, שאותם תירגמה לתוכניתו של יוסי בנאי 'אין אהבות שמחות'. לבנאי תרגמה גם את שירו של ז'ק ברל 'שירם של האוהבים הזקנים', שהפך אצלה ל'אהבה בת עשרים'.
ב 1967 ביקש טדי קולק ממספר יוצרים, מלחינים ומשוררים לכתוב שירים על ירושלים לפסטיבל הזמר, אשר יושמעו כשירים מחוץ לתחרות. נעמי שמר התלבטה מאד, נראה היה לה כי המשימה 'גדולה עליה' והיא אמרה לגיל אלדמע שהיה מעורכי הפסטיבל שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ. אלדמע נזכר לאחר שנים: 'אמרתי לה: 'את יודעת מה, את לא חייבת, אם תרגישי השראה תכתבי' - ואז ידעתי שהיא אכן תכתוב'. לא עבר זמן רב ואלדמע קיבל לידיו את התווים של 'ירושלים של זהב' שמקור שמו בשם התכשיט שנתן ר' עקיבא לאשתו. השיר הושר על-ידי חיילת אלמונית – שולי נתן והפך להמנון מלחמת ששת הימים שפרצה שלושה שבועות לאחר מכן ובמהלכה שוחררה ירושלים ואוחדה, ושוחרר הכותל. הלחן של שירה 'ירושלים של זהב' משמש כלחן של תפילת הקדיש בבית הכנסת האשכנזי וכלחן של קטע מתוך תפילת 'כתר' בבית הכנסת הספרדי. השיר נבחר כשיר היובל במצעד שירי היובל שנערך למלאת חמישים שנה למדינה.
במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 כתבה את 'לו יהי' (שנכתב במקורו ללחן של להקת החיפושיות לשיר Let it be ) שהפך להמנון של מלחמה זו. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים וביניהם 'שנינו מאותו הכפר', 'בהאחזות הנח'ל בסיני', 'לשיר זה כמו להיות ירדן', 'שבחי מעוז' ו'בארץ להד'ם'.
שיר המנוני נוסף היה שירה 'על כל אלה' שנכתב במקורו כשיר עידוד פרטי לרותיק אחותה שהתאלמנה אך הפך אף הוא לשיר שיש לו משמעות של תפילה. בהמשך אומץ השיר על ידי מתנגדי הפינוי בימית וקיבל משמעות פוליטית. נעמי שמר עצמה, החלה להתבטא בביטויים פוליטיים ובנוסף כתבה שירים שנחשבו פוליטיים וכל זה הרחיק אותה מלב הקונצנזוס. היא המשיכה וכתבה שירים שנכנסו ללב הקונצנזוס כמו 'עוד לא אהבתי די', ו'הכל פתוח' שהפכו ללהיטים ולריקודי עם פופולריים, כך קרה גם לשירה 'אור' שנכתב לשושנה דמארי לביצוע בפסטיבל המחולות בכרמיאל, והחזיר את שושנה דמארי לבמה. היא כתבה את 'קומי צאי' (למילים של ביאליק),'סימני דרך', 'לא תנצחו אותי', 'אנשים טובים' ו'אומרים ישנה ארץ'.
נעמי שמר כתבה לא רק שירים 'המנוניים' או שירי ארץ-ישראל. היא תמיד התנגדה שיתייגו אותה כמחברת שירי ארץ-ישראל אם כי הודתה כי חלק גדול משיריה הם כאלה. היא כתבה גם שירים סאטיריים וציניים. כך בשנת 1972 יצאה 'חבורת בימות' בערב משירי שמר, שכלל גם שירים שחשפו פן מוכר פחות של שמר, עם שירים כמו 'מר נרקיס' העוסק ברווק כרוני, 'שיר ערש למקרים מיוחדים' שהוא שיר ערש לבתם של הורים גרושים, 'אנשים יפים' , ו'המכשפות' על עיתונות רכילאית.
נעמי שמר הלחינה לא רק את שיריה היא אלא גם שירי משוררים כמו שירי נתן אלתרמן 'פגישה לאין קץ', 'ספני שלמה המלך', 'על אם הדרך', 'האם השלישית', ושירי שאול טשרניחובסקי 'הוי ארצי מולדתי', 'אומרים ישנה ארץ'. בשנת 1987 הקליט משה בקראת האלבום 'חפצים אישיים', שהורכב כולו משיריה של נעמי שמר ובין השירים שנכללו בו 'תותים מרמת השרון' ו'גיא'.
בשנות התשעים כתבה נעמי שמר מספר מועט של שירים אך כל אחד מהם זכה להצלחה. בין השירים שכתבה היו השיר 'אני גיטרה' שכתבה לזמר בני אמדורסקי שהיה כבר חולה מאד אותו הוא בצע בתכנית טלויזיה שהיתה למעשה תכנית הפרידה שלו. במלאת שנה לרצח רבין, בשנת 1996 היא תרגמה את שירו של המשורר האמריקאי וולט ויטמן 'הו רב חובל' (Oh Captain, My Captain ) והלחינה אותו והוא בוצע על-ידי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין.
בשנת אלפיים הפיק דודו אלהרר את המופע 'אלף שירים ושיר' בו השתתפה לצידו כמנחה נעמי שמר עם רמי הראל כמעבד מנהל מוזיקלי ונגן קלידים והזמרת רונית רולנד. בין השירים שהניב מופע זה היו 'אקטואליה' ו'המעיל'.
למרות היותה בת קיבוץ היתה נעמי שמר היתה מחוברת למסורת. רבים משיריה משלבים ציטוטים מתוך המקורות, כמו למשל השירים 'כד הקמח', 'רכב אש', 'שבחי מעוז', 'ארבעה אחים', 'זמר לגדעון', 'ירושלים של זהב', 'עקדת יצחק', 'שירת העשבים' (ע'פ ר' נחמן), 'אין דבר' (ר' מנחם-מנדל מקוצק), 'שירו של אבא', ואפילו בשירה 'צלמי רחוב' יש מעין שימוש במקורות: 'זרח וצלמונע' הצלמים מזכירים את 'זבח וצלמונע' מלכי מדיין אחריהם רדף גדעון. שילוב ציטוטים מהמקורות בשיריה אינו פרי חיפוש ועיון או שיבוץ מאולץ. כפי שאמרה: 'הדברים מהמקורות זה לא דברים שחיפשתי בספרות, זה דברים שאני זוכרת, שהם במחזור הדם שלי כי אנחנו למדנו תנ'ך ורש'י ותלמוד וכל מה שאת רק רוצה, ספר האגדה, המון. הורינו ומורינו באו מוילנה עם עברית נפלאה ועם ניקוד מלא בלי אף שגיאה, ועם אף טיפה מבטא זר. המורים שלנו, שושנה ועמינדב ישראלי בפרט, שבאו מסמינר 'תרבות', הם הטמיעו את התנ'ך ואת רש'י ואת האגדות במחזור הדם שלנו. אז אני לא צריכה לפתוח ספר. אני לפעמים פותחת כדי לראות אם ציטטתי נכון, אבל בדרך כלל זה ספונטני בשבילי'.
בשנת 1983 הוענק לשמר פרס ישראל על פועלה בתחום הזמר העברי. בין נימוקי השופטים נכתב כי 'שיריה של שמר הם מיזוג מופלא בין המילה והלחן. בשיריה בולט הביטוי הניתן בהם לרחשי הלב של העם'.מלבד זאת הוענק לה תוארי דוקטור לשם כבוד באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן ומכון ויצמן, ותואר אזרח כבוד של העיר תל-אביב.