מסורות מוזיקליות של יהודי אשכנז

 

מסורות ליטורגיות של יהודי אשכנז

במוקד העניין של חוקרי המרכז עומדים כמה פרויקטים גדולים הנוגעים להיבטים שונים של המסורות הליטורגיות האשכנזיות. מאמצים גדולים מושקעים בפרסום אוסף החזנות של מאיר לוי מאסלינגר, בעריכת עמית המרכז ג'פרי גולדברג ובשיתוף אליהו שלייפר, מהחשובים בפרויקטים של השנים הבאות (2015-2013). האוסף, שנערך במחצית המאה ה-19, כולל 13 כרכים של כתבי-יד המחזיקים מעל 1900 עמודי תווים. שמונה מהכרכים נמצאים באוסף המוסיקה ע"ש אריק מנדל בקולג' גראץ, פילדלפיה; ארבעה נכללים באוסף המוסיקה  היהודית ע"ש אדוארד בירנבאום בהיברו יוניון קולג'- המכון למדעי היהדות בסינסינטי (Mus. Add. 26, כרכים
4-1), וכרך אחד, האחרון שהתגלה לאחר חיפוש שנמשך מעל שני עשורים, נמצא בספרייה העירונית והאוניברסיטאית (Stadt- und Universitätsbibliothek), של פרנקפורט, גרמניה ((Ms. hebr. oct 272, ויוחס בעבר בטעות לאברהם בֶּר. הכרכים המצויים בסינסינטי מכילים את עיקר האוסף, והנם תוספת מאוחרת לאוסף בירנבאום, שצורפה אליו בזמן לא ידוע אחרי מלחמת העולם השנייה. זו גם הסיבה לכך שכרכים אלה לא היו ידועים קודם לכן לעורכי הקטלוגים. ההיקף הליטורגי של כתבי היד שבקולג' גראץ רחב, ותכניהם המוזיקליים מגוונים במיוחד. לכשיתפרסם, יהיה אוסף מאיר לוי לחשוב באוספי הליטורגיה המסורתית של יהודי מרכז אירופה עד מחצית המאה ה-19, וירחיב משמעותית את ההיכרות עמה. 

פרויקט חשוב נוסף בתחום המוסיקה הליטורגית האשכנזית הוא פרסום כתב היד של האוסף Kaul Jeoedoh, שנערך ב-1928 על ידי ב. מ. שטרן מפי י. ל. פלישהובר, החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בחרונינגן, הולנד. מסמך ייחודי זה על 172 דפיו מחזיק את המוסיקה לחלק נכבד מהמחזור הליטורגי כפי שבוצעה באותו בית כנסת בסוף המאה ה-19. עודד פלס עורך את הכרך בהנחיית אליהו שלייפר ובשיתוף עם המרכז לחקר יהדות הולנד באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

 

שירי עם ביידיש

דגש מיוחד ניתן במרכז לשירי העם ביידיש, ובמיוחד מזמן שהאוספים המקיפים של משה ברגובסקי מקייב ושל מאיר נוי מתל אביב הועמדו לרשות החוקרים בארכיון הצליל הלאומי בשנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה. כיום מתנהלים שני פרויקטים בנושא. הראשי שבהם הוא הוצאת מהדורה מתוקנת של אוסף שירי היידיש של משה ברגובסקי, בעריכת מיכאל לוקין ובצירוף הערותיו. הצורך בעריכת המהדורה החדשה נעוץ בכך שהשני בחמשת הכרכים של האנתולוגיה למוסיקה יהודית מאת ברגובסקי לא יצא לאור אחרי מותו. בניגוד ליתר ארבעת הכרכים שפורסמו לאחר מותו בהוצאות רוסיות, חלק הארי של כרך זה לא פורסם כלל.

הפרויקט השני הוא פרסום הוצאה מדעית של הקלטות מאת המשורר והשחקן לייבו לוין ז"ל, בעריכת רות לוין.

 

מוסיקה חסידית

פרויקט מרכזי נוסף שעליו שוקד המרכז מאז היווסדו הוא תיעוד כל המסורות המוזיקליות החסידיות הקיימות בישראל. באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20, החלו החוקרים יעקב מזור ואנדרה היידו לערוך הקלטות באירועים שנערכו ברוב חצרות החסידים בישראל. האוסף שלהם הלך וגדל, והמשיך להתעשר בזכות תרומות גדולות מאוספים פרטיים. בין השאר, הניב המחקר המבוסס על התיעוד הנרחב הזה את האלבום "הניגון החסידי כפי שהוא מושר על ידי החסידים", שזכה לתשבחות רבות. אל תכנית המחקר נוספים בקביעות היבטים חדשים של הניגון החסידי, ביניהם הקשר הקיים בינו לבין שירי העם הישראליים ולבין הרפרטואר הליטורגי האשכנזי שאינו חסידי. יעד נוסף בחקר המוסיקה החסידית בשנים 2015-2013 הוא פרסום הוצאה מחקרית של כרך 4 של "המוסיקה העממית היהודית" מאת משה ברגובסקי, המוקדש לניגון החסידי, מוערת על ידי יעקב מזור.

פרויקט גדול נוסף בשטח זה מבוצע על ידי רפי בן משה, עמית מחקר של המרכז. הפרויקט עוסק בניגוני הדבקות של חסידות חב"ד, ומבוסס על עבודת שדה מקיפה.