הניגון החסידי בפי החסידים

הניגון החסידי בפי החסידים

רכישה דרכנו

80.00
סוג חומר: 
הקלטות
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פרסום: 
ירושלים
שנה: 
2004
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
17
עמודים: 
שני תקליטורים וחוברת (150 עמ')
מספר הקלטה: 
AMTI 0402
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
יידיש
ארץ / אזור: 
ישראל
מסורת: 
אשכנז מזרח
תיאור: 

מכיל ניגונים מתוך מגוון של ז'אנרים ושל שושלות חסידיות, מושרים בפי סולן או קבוצה (מקהלה או קהל), לעתים בליווי כלים. הניגונים לקוחים מאירועים שונים בלוח השנה ובמחזור החיים: ניגוני שבת, חגים, זמירות, טיש, חתונה, ריקוד, דבקות, מארש, ואלס וכו'.
רוב הקטעים הוקלטו בירושלים ובני ברק, אחרים בכפר חב"ד, ברחובות ואחד בארה"ב.
כל הניגונים נלקחו מהקלטות שנעשו החל מ1961 ושמורות באוסף ארכיון הצליל הלאומי (הפונותיקה) שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.
בצד מספר ניגונים פאן-חסידיים, מיוצגות בתקליטור זה הקהילות החסידיות הבאות: לובביץ', ויז'ניץ, קרלין (רוב הרפרטואר); בובוב, בויאן, סלונים, ספינקא, צאנז, קרטשניף, תולדות אהרן (מספר דוגמאות); אמשינוב, ביאלה, גור, וורקה, לעלוב, מוז'יץ, פוריסוב, שומרי אמונים ואחרים (דוגמאות בודדות).

דוגמאות קול: 
"כי הנה כחומר"

ניגון של חסידי חב"ד מאת שלום חאריטונוב (1886- 1933) מניקולאייב שבאוקראינה. שלום ואהרן אחיו מבכירי ה"מנגנים" ומלחיני חב"ד פעלו בימי האדמו"רים ר' שלום בער (מהרש"ב) ובנו ר' יוסף (מוהריי"צ) בסוף המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים (זלמנוב כרך א מס' 66 וב"מפתח הניגונים" עמ' נא-נג נה נח). הניגון חובר במתכונת של ניגוני הוואלס החסידי עם המבנה הקלסי א-ב-ג-ב. במקור שרו אותו ללא מילים אך בישראל נוהגים בעלי תפילה חב"דים לשיר אותו עם הפיוט "כי הנה כחומר" בערבית של יום הכיפורים. המנהג הזה אומץ בישראל על-ידי בעלי תפילה מן החברה הדתית לאומית. הלחן התפרסם בשנות העשרים גם בקרב הציבור הלא דתי בארץ ישראלי כאשר עמנואל הרוסי חיבר לפיו את שיר הערש "שכב בני שכב במנוחה" (אלדמע-שחר ח"ב עמ' 70). בהקלטה זו הזמר שר את שני הבתים הראשונים בלבד.

"שיר למעלות אשא עיני"

ניגון לפרק קכא בספר תהלים שחיבר ר' בן-ציון הלברשטם מבובוב (1873- 1941). לפי העדויות שרו אותו חסידי בובוב בשמחות ובאירועים שונים ובחסידות קלויזנבורג שרוהו באירועי החתונה. הניגון מעוצב כקומפוזיציה בת שלושה חלקים: וואלס- חלק איטי- מארש. כל חלק מורכב מקטעים או פראזות החופפים לפסוקי התהלים. לוואלס (פסוקים א-ג) שלושה קטעים. החלק האיטי (פסוקים ד-ו) מסתיים בקדנצה פתוחה ואף לו שלושה קטעים: הראשון ממשיך במקצב הוואלס בטמפו קצת יותר איטי; הקטע השני- בסגנון רצ'יטטיבי והשלישי מעוצב כוואלס איטי. לחלק השלישי (פסוקים ז-ח) במקצב המארש שתי פראזות. הפראזה השנייה מסתיימת במודולציה מפתיעה.