המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו

 המסורת הליטורגית הספרדית במערב אירופה בפי אברהם לופס קרדוזו

רכישה דרכנו

60.00
סוג חומר: 
הקלטות
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פרסום: 
ירושלים
מקום הקלטה: 
ניו יורק
שנה: 
2004
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
16
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI 0401
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
ארץ / אזור: 
ארצות הברית
מסורת: 
ספרדית-פורטוגלית
תיאור: 

הליטורגיה הספרדית המערבית כפי שמושרת בפי אברהם לופז קרדוזו. קרדוזו הגיע מן הקהילה הפורטוגזית באמסטרדם, שימש בקהילה הפורטוגזית בסורינאם ואחר כך היה למעלה מ40 שנה החזן של הקהילה הספרדית-פורטוגזית בניו יורק, והיום הוא נחשב לאחד מאחרוני החזנים החיים של המסורת הספרדית-מערבית המפוארת. תקליטור זה משלב הקלטות שנעשו בטווח של כ50 שנה, ומבקש להדגים את השכבות השונות בליטורגיה: נוסחאות רסיטציה למגוון הזדמנויות (שבת, חגים, ברית מילה וחתונה), קנטילציה (קריאה בתורה והפטרה), ומנגינות לימים נוראים ולקינות.

דוגמאות קול: 
יום השישי

נוסח פורטוגלי מלא לקידוש ליל שבת שקורא אבי המשפחה לפני נטילת הידיים. הטכניקה המוזיקלית המשמשת בביצוע זה דומה לקריאה במקרא. נהוג לשיר את פסוקי המבוא (בראשית ב 1-3) בסגנון פסלמודי במינור. בברכה על היין הלחן הופך מז'ורי ונשאר במז'ור עד לחתימת הברכה.

שבע ברכות

ביצוע ייחודי זה של 'שבע הברכות' מבוסס על נוסחת רסיטציה דומה לזו של ברכות אחרות. בנוסחה זו שני חלקים כמו ברוב הברכות הליטורגיות היהודיות. מכיוון שהאורך של כל ברכה ב'שבע הברכות' שונה (הקצר ביותר הוא הראשון והארוך ביותר האחרון) המנגינה מתרחבת באמצעות מוטיבים נוספים. בעוד חלקה הראשון של המנגינה משתנה על-פי אורך הטקסט של כל ברכה חלקה השני המכיל את חתימת הברכה דומה בכולן. הברכות מסתיימות בפסוק "הודו כי טוב כי לעולם חסדו תנוסנה אנחות מישראל ותרבנה שמחות". הנוסחה של לופס קארדוזו ל'שבע הברכות' דומה לזה שתועד במסורות ספרדיות-מערביות אחרות כמו המסורת האיטלקית של ליבורנו ושל פירנצה.