הלילות בכנען - שירי ראשונים (1882 - 1946)

הלילות בכנען - שירי ראשונים (1882 - 1946)

רכישה דרכנו

60.00
סוג חומר: 
הקלטות
מוציא לאור: 
מרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
מקום פרסום: 
ירושלים
מקום הקלטה: 
ישראל (במקומות שונים)
שנה: 
1999
מהדורה: 
1
סדרה: 
אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל
כרך: 
13
עמודים: 
תקליטור וחוברת
מספר הקלטה: 
AMTI CD 9804
סוג הקלטה: 
הקלטה מחקרית
מדיה: 
תקליטור
שפות: 
אנגלית
עברית
ארץ / אזור: 
ישראל
מסורת: 
ישראלית
תיאור: 

אוסף שירים מתקופת היישוב 1882-1946, שהושרו בכנען - פלשתינה - ארץ ישראל. מידענים שונים שרים בעברית, יידיש וערבית. אסף, ערך והעיר יעקב מזור. מצורפת חוברת עם הסברים על השירים ופרטי ההקלטות, בעברית או באנגלית.

מידע מעודכן על השיר "מה יפים הלילות בכנען"
מספר 19 ומספר 32 בתקליטור
לילות בכנען (שירי ראשונים, 1946-1882)
(אנתולוגיה של מסורות מוסיקה בישראל, 13)
בדברי ההסבר נכתב שהשיר חובר, כנראה, בעת ביקורו של המחבר בארץ ישראל בשנת 1925. מידע חדש ומעודכן על השיר הזה ומקורו מובא להלן.
מתוך אתר האינטרנט 'זמרשת'
על פי עדות דוד אבישר, "במערכה", ינואר 1962, עמ' 9, במדור "מזמירות הארץ":

"היה זה בשנת תרע"א (1911) ... תלמידי כיתה ו' הכינו את החיזיון "מכירת יוסף" לכצנלסון, הפותח בשיר "יפים הלילות בכנען". התלמידים שיננו בהתלהבות את התפקידים וחסרה לנו נעימה ל"יפים הלילות" נעימה כנענית, מזרחית, הולמת למלים ול"אמנים". נסינו בכה ובכה עד שהגענו לנעימה הרווחת כיום לשיר זה"

מתוך הרצאה של אליהו הכהן על שירי העלייה השנייה (נרשם ע"י ד"ר טלילה אלירם)

 

אגדה מספרת על רחל היפה שחייתה בגליל. פעם פגשו אותה במסחה, פעם בראש פינה, היא הטריפה את דעתם של כולם, והיא בלתי מושגת וכל אחד היה בטוח שהיא אוהבת רק אותו. היו גרסאות רבות לסיפור ולא ברור מי היא הייתה. בסוף העלייה השנייה, היא נעלמה ואחר כך היא מופיעה בעלייה השלישית בשיר "אבינועם" (עממי ממקור רוסי):

 

על הגבעה הנעלה
שם תגור פלוגת הגדוד
שם תגור גם רחל היפה
בת אוקראינה הגאה

רחל שבה ומופיעה בשיר "הטנדר נוסע" שחובר בשנת 1939 על ידי יעקב אורלנד לכבודם של "המשמרות הנעים", והולחן על ידי משה וילנסקי: "אהבתיך מאד רחל, לבי אלייך כמו טנדר מתגלגל". השיר זכה לביצועים מוכרים של אסתר גמליאלית, שושנה דמארי ועופרה חזה.

כצנלסון שכתב את "מה יפים הלילות" לא כתב: "אחי הלכו לרעות צאנם, להשקות העדרים, ורחל רחל שלי תטפס על ההרים" כפי ששרים, אלא "אחי הלכו לרעות את צאנם והשקות העדרים ואני גבעות אעלה ואשב על ההרים". אחד מאנשי השומר התאים לשיר מנגינה של שיר אהבה ערבי ארוטי ("שופתיה תכבז," מס' 18 בתקליטור "לילות כנען"). השם רחל הגיע משירו של ח"נ ביאליק "היא יושבה לחלון וסורקה שערה" שפורסם בין השנים 1910-1908 במסגרת "15 שירי עם" שראה אור בעיתונים "השילוח" ו"העולם". בשיר של ביאליק מופיעה דמותה של רחל כך: "בערב כי אצא אל משעול הקמה, ורחל אין עמי אין עמי הנשמה". למה ביאליק שילב את רחל בשירו? כי השיר אינו מקורי של ביאליק אלא תרגום או עיבוד של שיר ביידיש שפותח כך: "זי זיטץ אויפן פנסטר". גיבורת השיר הזה היא רוחלה. כך הגיע רחל מאודסה לשיר "מה יפים הלילות" (על-פי , ז' שמיר, "היא יושבה לחלון - תרגום מילולי של שיר-עם יידי או יצירה מקורית של ביאליק?", עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 67-66 : 17-16).

השיר של ביאליק הושר במנגינה של אותו השיר הערבי הארוטי הגס ולא ברור לאיזה שיר הותאמה המנגינה הזאת קודם. השירים של ביאליק ושל כצנסלון התחברו בהמשך לשיר אחד כי שרו את שניהם באותו הלחן. כך נוסף הבית המדבר על רחל לשיר "מה יפים הלילות בכנען". כמו כן הוסיפו לשירו של כצנלסון בתים נוספים (כמפורט בהערות לתקליטור "לילות בכנען"). נוסף לו גם פזמון חוזר שלא היה קיים בשיר המקורי של כצנלסון כי לשיר הערבי שממנו נלקח הלחן יש פזמון חוזר.

קבצים מצורפים: 
דוגמאות קול: 
אל המעיין

יעקב דויד קמזון משורר וסופר היגר לארץ ישראל ב-1926 וכתב בעיקר לילדים. השיר הזה שנכתב במהלך שנותיו הראשונות בארץ הפך מיד לפופולרי והושר במשך עשורים בבתי ספר ובריקודי הילדים; עד שנות השבעים הוא נכלל לעיתים קרובות בהצגות תיאטרון לילדים. הלחן נחשב לישראלי טיפוסי.

גילו הגלילים

השיר נמנה עם שירי העלייה השנייה אשר היו לנכסי צאן ברזל של הזמר העברי לדורותיו. שרו אותו ילדי הארץ והחלוצים בכל הנסיבות האפשריות: בבית בבתי הספר בתנועות הנוער בכנסים ציבוריים וכדומה. בריקוד ההורה שרו את הפזמון לבדו עם כל הלחן. כמעט במקביל נוצר וריאנט שהתאים לתנועת המכבי ולחנוכה כאחד: "גילו המכבים גיבורי החיל...". בגרסה זו הוא מושר בשירת מענה. הלחן לפי סגנונו אפשר שהוא ניגון ריקוד חסידי. מכל מקום מנגינת הפזמון של השיר מבוססת על מוטיבים אשר מרכיבים את הקטע הראשון של שני ניגוני ריקוד חסידיים. אחד הניגונים נמנה עם הרפרטואר של חסידי צאנז.